קהיר: גיליון ומדריך

ישראל מעניינת מאוד את הדור החדש במצרים. אבל מזווית אחרת לגמרי. המדריך שלנו, אשרף, מדבר עברית משובחת. "קהיר רבתי", הוא מסביר לי על גודלה של העיר ומסיים הרבה ב"ברוך השם". באחד מימי המסע, ליוותה אותנו רופאידה גאבר, בחורה שרוצה להיות מורת דרך לישראלים. היא עובדת כמתורגמנית מעברית לערבית באחד העיתונים. במסגרת לימודיה היא לומדת עברית וצריכה להצטרף ליום הדרכה לישראלים. היא עושה מאסטר בתיאטרון האבסורד בישראל על מחזאים ישראלים צעירים, היא מתה על אייל גולן ושרית חדד – קליפ מההופעה בקיסריה שמור לה בפלאפון, המרתק שזה לא יוצא דופן. ב-13 אוניברסיטאות ברחבי מצרים נפתחו מחלקות ללימודי עברית. 10,000 בוגרי עברית בשנה יוצאים מהאוניברסיטאות – עברית משובחת, יחד עם לימודי תנ"ך, תלמוד ומקורות יהודיים. ואם זה נשמע לכם קצת הזוי, כאשר הלכתי לקנות סים לפלאפון, המוכר שם לב לכך שאני ישראלי והחל לזמזם ״הבה נגילה הבה״. השיר הפופולרי ביותר של זמרת הענק אום כולתום הוא הביצוע של זהבה בן לשיר הזה. אליה מצטרפים השירים של שרית חדד בערבית, שדרך אגב לא מדברת ערבית בכלל. עולם הזוי. המלחמה, בנרטיב המצרי, הביאה את השלום. התמונה המסיימת את הפנורמה המרכזית במוזיאון המלחמה בקהיר הינה של סאדאת ובגין חותמים על ההסכם ומקבלים פרס נובל לשלום. בחוגי האינטליגנציה במצרים, כמו בשאריות האחים המוסלמים, ישראל אינה רצויה. אבל ברחוב המצרי, אצל העם כמו גם הצבא, המסר הזה נקלט היטב.