baroque city

העיר עוצבה לתלפיות, אצילי חצר המלכות הקימו בה את בתיהם המפוארים, כיכרות רחבות ידיים עיטרו את מערך הרחובות בשתי-וערב, מנוקדים במנזרים וכנסיות. מול הכיכר המרכזית של העיר התנשא ארמונם המפואר של מלכי בית סבויה.
מסביב לעיר, בעמקים הרחבים שבשיפולי האלפים, קמו עיירות חקלאיות מוקפות חומה, מבצרים ומנזרים בראשי ההרים (אחד מהם הוא כוכב הסרט "בשם הוורד"), יחד עם 17 אחוזות פאר של בית המלכות.

במחצית השנייה של המאה התשע עשרה הפכה טורינו למרכז תעשייתי. חברות הרכב פיאט, פרארי, ולנצ'יה נוסדו בה, כשלצידן מאות חברות שסיפקו להן חלקים. לאחר מלחמת העולם השנייה היגרו לעיר מאות אלפי פועלים מהדרום העני של איטליה כדי לעבוד בתעשיות הכבדות. "העשן הסתיר את יופייה של העיר מתושביה", אמר לי ארתורו בראצ'טי, אמן היפוך התפקידים המפורסם בעולם, טורינזי גאה.
בשנות השמונים, עברו התעשיות הכבדות למזרח אירופה ולסין. העשן התפוגג ומהגרי העבודה עזבו. לפתע התגלתה העיר מחדש לתושביה תוך כדי משבר כלכלי עמוק. שורה של ראשי עיר בעלי חזון החזירו עטרה ליושנה. העיר התמקדה בחשיפת עברה המפואר יחד עם בנייה חדשנית בתכנונם של גדולי אדריכלי העולם: מתחנת הרכבת המרכזית, גורד השחקים של אינטסה סן פאולו שתכנן רנצו פיאנו, ועד לבניין האוניברסיטה החדשה שתכנן נורמן פוסטר. אמנים מכל העולם הוזמנו להציג יצירות עכשוויות במקומות בלתי צפויים כמו מסלול הרצת המכוניות על גג בית החרושת הישן של פיאט. במוזיאון צילומי העיתונות מוצגות תערוכות של גדולי צלמי הפוטוז'ורנליזם מאיטליה ומרחבי העולם.

טורינו היא מערי הבארוק השלמות והמעוצבות באירופה. בעלת מרקם עירוני שלם שעוצב על ידי גדולי אדריכלי הבארוק. 11 קילומטרים של אכסדראות יש בטורינו, עשרות ארמונות ומאות בתים שמורים לתפארה. רבים מהם הוגדרו כאתרי מורשת עולם. במאה ה-19 היו מלכי בית סבויה בין הראשונים להקמת מוזיאונים לאומיים בתחומם. המוזיאון המצרי, הראשון מסוגו, והגדול בעולם להוציא את המוזיאון בקהיר (שגם הוא הוקם על ידי איטלקים מטורינו), לצד מוזיאון הקולנוע (טורינו הייתה מוקד תעשיית הקולנוע האירופית עד לשנות השלושים של המאה שעברה), מוזיאון המכוניות המספר את התפתחותה של המכונית עם פרק מיוחד על מכוניות המרוץ, ועוד.

אוספי אמנות נדירים מוצגים בעיר. אוסף האמנות (והנשק!) של בית המלכות, האוספים של שועי העיר כמו משפחת אניילי מייסדי פיאט (Fabbrica Italiana Automobili di Torino), ושל בעלי בנק סאן פאולו שהוקם בעיר ב-1583 (כיום אינטסה סאן פאולו – הבנק הגדול באיטליה ואחד מעשרת הגדולים באירופה). לאחרונה פתח הבנק במשרדיו הישנים מוזיאון לאמנות צילום עתונות בו הוא מציג תערוכות יחיד של גדולי צלמי הפוטוז'ורנליזם ומחזיק ארכיון עם 7 מיליון! תמונות.

ועוד לא דיברנו על שוקולד וקפה. השוקולד המוצק הומצא בטורינו. כמו גם מכונת הקפה (לואיג'י לוואצה, ממציא מכונת הקפה ב-1895 הוא מטורינו. החברה, המנוהלת על ידי הדור הרביעי במשפחה, פועלת עדיין בעיר). וכמובן הוורמות' שגם הוא בא לעולם מטורינו (בתי קפה מסורתיים, מפאר המאה התשע עשרה פזורים ברחבי העיר, שלא לדבר על גלידה איטלקית ושוקולד).

התיירות העולמית עוד לא התוודעה לטורינו. העיר עדיין אינה מלאה בהמוני תיירים ותורים בלתי נגמרים לאתרים ולמוזיאונים. זו עיר חיה ותוססת, ממוקדת באמנות ובאסתטיקה הייחודית של צפון איטליה, מזמינה ושמחה שאנחנו באים בשעריה למרגלות הנופים היפהפיים של הרי האלפים המקיפים אותה מכל עבר.

לא נוכל בסיורנו הקצר למצות את כול מכמניה של העיר. אבל, בהחלט, נטעם, נכיר מעט ונחזור עם טעם של עוד.

show less