ארץ וטבע – 146-147

ארץ וטבע נוסד ב-1985 על ידי קבוצה של מורי דרך שרצו להקים כתב עת עצמאי ומקצועי בתחומי הכרת הארץ וידיעתה. מאז זרמו הרבה מים בירדן. בתוך ארץ וטבע התלכדו טבע וארץ, ארץ היעל, ואפילו פשוש האגדי. 35 שנים עברו מאז וארץ וטבע נותר נאמן לדרכו המקורית. נוספה לו מהדורה אנגלית, ספרים בנושאי ידיעת הארץ, כתב עת יוקרתי על ערים בחו”ל ומהדורות דיגיטליות.

אבל, בבסיס ארץ וטבע נשאר נאמן לחזונו ודרכו. בית מקור עצמאי בידיעת הארץ. מגזין בו תוכלו למצוא כתבות מרתקות על היסטוריה, גאוגרפיה, ארכאולוגיה וממצאים חדשים בארץ ישראל, טבע, מסלולי טיול ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו וליהנות מכתב עת איכותי ומרתק. 

גאים להציג בפניכם את גיליון ארץ וטבע 146-147. קריאה מהנה!

למנוי שנתי לארץ וטבע לחץ כאן>>

גיליון ארץ וטבע 146-147 – נפילת עיר האלוהים

ידיעת הארץ, בארץ כל כך קטנה, נראית תמיד כנושא שאפשר למצות מהר מאוד. "עד מהרה ייגמרו לכם הנושאים", הזהיר אותי אבי כאשר ייסדנו את "ארץ וטבע" לפני כמעט 30 שנה. ואולם, למרות כמות הנושאים שכבר נראה שאי אפשר לחדש בהם, דברים חדשים צצים במהירות גדולה, ותמיד בהפתעה.
כך גם בגיליון הזה, הטומן בתוכו שני נושאים חדשים ומפתיעים. האחד הוא נושא התיאטרונים הפתוחים שנבנו בשנות ה–50 בפריפריה הישראלית החדשה. קיימים לא מעט מהם. אנחנו הצלחנו לאתר עשרה. הכול התחיל בכתבת צבע שרצינו להכין בנושא האמפי בשפיים, אשר עומד לו נטוש מזה 30 או 40 שנה, אולם כשהגענו אליו, הוא הזכיר לנו אתרים אחרים, כאלה שכבר ראינו – והתברר שכמעט כולם קיימים מאז שנות ה–40 וה–50. באותם ימים, נולדה למעשה הכמיהה להביא את התרבות מן המוקדים המרכזיים אל יישובי הפריפריה.
המפורסמת מכולן היא הבמה המשותפת בקיבוץ תל יוסף, אך יש עוד מהן. בגברעם, בנען, בגשר יוסף, ליד קיבוץ עמיר בעמק החולה, בשפיים – והיד עוד נטויה. חלק מן התיאטראות בנויים על טהרת הבאוהאוס – עם שבילים מעוגלים ושורות עמודים בכניסה. בכולם במה עצומה, כזו שאפשר להציג עליה הצגות מושקעות ומופעי ענק. ואכן, כך נעשה בימי תהילתן, כאשר לאונרד ברנשטיין הגיע ברכב משוריין לעמק חרוד על מנת לנצח על קונצרט של התזמורת הפילהרמונית. ישנו מעט מאוד חומר בנושא, אך הוא בהחלט חדש ומרתק עבורנו, וכל מי שמכיר עוד תיאטרון פתוח שכזה, נכח בהופעה או שמר כרזה או תמונה – מוזמן לכתוב לנו ולהעשיר את הידע אודות פרק עלום זה בתולדות ארצנו.
כך גם בדבר הרודיון. בימים אלה נפתחות החפירות במסדרון הכניסה לארמון מבצר ההר, מעל המקום שהתגלה בו קברו של המלך הורדוס. גילוי הקבר חשף גם כמה עובדות מרתקות נוספות, כמו העובדה שהרודיון לא נבנתה כמקשה אחת, או העובדה שהיה גרם מדרגות קדום לצד גרם המדרגות המפואר שאותו אנו מכירים – שהוביל למקום אחר. כעת, קיימת סבירות מרובה שפתיחת המסדרון בקצה העליון של גרם המדרגות תחשוף בפנינו פרטים מרתקים על בנייתה של הרודיון – כאלה שלא שיערנו עד היום.
ולבסוף, הרי שאי אפשר בלי מאמר קיץ, הפעם על המצאות ישראליות. המאמר לא נוגע בתחום ההיי טק, ואיננו דן ב"אומת הסטארט-אפ" שהעולם סבור שהפכנו להיות, אלא דווקא בהמצאות האחרות. אלה שהגו, אנשים שלא נתחנכו ביחידות המודיעין והסייבר, אלה החלק האחר של האוכלוסייה: הרוב, שגם הוא בעל מוח קודח שממציא לנו פטנטים, גם אם הוא לא עושה בהם "אקזיט" לאחר כמה חודשים.

קריאה נעימה
ידין רומן