ארכיאולוגיה ישראלית בין מיתוס למדע
האם מצדה הייתה מעוז הגבורה האחרון של לוחמי חירות או זירה טראגית של קנאה קיצונית?
האם הורדוס היה מלך רשע ואכזר, או שמא מדינאי מתוחכם שהשכיל לנווט בתוך עולם גלובלי ומשתנה?
האם הארכיאולוגיה היא כלי לחשיפת האמת, או כלי עזר לביצורו של נרטיב לאומי?
במשך עשרות שנים, אתרי החפירות בישראל לא היו רק מוקד למחקר אקדמי, אלא גם שדות קרב אידיאולוגיים, בהם עוצב זיכרוננו הקולקטיבי.
בספרו "מלחמת החפירות: ארכיאולוגיה ישראלית – בין מיתוס למדע" , לוקח אותנו ידין רומן אל מאחורי הקלעים של הגילויים הארכיאולוגיים הגדולים שהשפיעו על זהותו הפרטית ועל זהותנו הלאומית.
דרך עיניו של ילד שגדל בלב האליטה הקולוניאלית בניירובי, אנו יוצאים למסע בעקבות ה"הומו-ארקטוס", שיצא לפני כמיליון וחצי שנים מאפריקה צפונה, אל גן העדן של עמק הירדן. מעמק הירדן, ננדוד איתו לתל-עובדיה וגשר בנות יעקב, נטפס אל תל-מגידו ואל חצור המקראית, נמשיך מזרחה אל ההרודיון המרהיב, בו שוכן המאוזוליאום האבוד ונעפיל עד לפסגת מצדה הדרמטית.
בכל אחד מהאתרים הללו נמצא לא רק אבנים עתיקות וחרסים מאובקים, אלא גם את הסיפורים שסיפרנו לעצמנו בעקבותיהם. דמויותיהם של יגאל ידין, דורותי גארוד, אהוד נצר, שמריה גוטמן וחוקרים נוספים מתעוררות לחיים בספר, כשהן מיטלטלות ביו המחויבות למדע, לבין להט האמונה בצדקת הדרך.
"מלחמת החפירות" הוא שיר הלל לידיעת הארץ, המזמין את הקורא להתבונן מחדש על נופיה ועל שכבות העבר שלה. זהו מסע מרתק המעודד אותנו להטיל ספק במובן מאליו ולגלות כיצד גם היום, מיליוני שנים אחרי מסעו של האדם הראשון, אנחנו עדיין חופרים כדי למצוא את עצמנו.
