Turin-1500x600-copy-1

טורינו

ב-1 בפברואר, 1896 התקיימה בטורינו בכורת האופרה של פוצ'יני, "לה-בוהם", ולא במקרה. שבע שנים קודם לכן הפכה טורינו לבירת איטליה המאוחדת בהנהגת מלכי בית סבויה. הבחירה בטורינו הייתה טבעית. היא הייתה בירה מאז המאה ה-15 כאשר דוכסי בית סבויה העבירו את ארמונם לטורינו והפכו אותה לבירת מלכות סרדיניה ולמפוארת בערי הבארוק. העיר עוצבה לתלפיות, אצילי חצר המלכות הקימו בה את בתיהם המפוארים, כיכרות רחבות ידיים עיטרו את מערך הרחובות בשתי-וערב, מנוקדים במנזרים וכנסיות. מול הכיכר המרכזית של העיר התנשא ארמונם המפואר של מלכי בית סבויה.

מסביב לעיר, בעמקים הרחבים שבשיפולי האלפים, קמו עיירות חקלאיות מוקפות חומה, מבצרים ומנזרים בראשי ההרים (אחד מהם הוא כוכב הסרט "בשם הוורד"), יחד עם 17 אחוזות פאר של בית המלכות.

במחצית השנייה של המאה התשע עשרה הפכה טורינו למרכז תעשייתי. חברות הרכב פיאט, פרארי, ולנצ'יה נוסדו בה, כשלצידן מאות חברות שסיפקו להן חלקים. לאחר מלחמת העולם השנייה היגרו לעיר מאות אלפי פועלים מהדרום העני של איטליה כדי לעבוד בתעשיות הכבדות. "העשן הסתיר את יופייה של העיר מתושביה", אמר לי ארתורו בראצ'טי, אמן היפוך התפקידים המפורסם בעולם, טורינזי גאה.
בשנות השמונים, עברו התעשיות הכבדות למזרח אירופה ולסין. העשן התפוגג ומהגרי העבודה עזבו. לפתע התגלתה העיר מחדש לתושביה תוך כדי משבר כלכלי עמוק. שורה של ראשי עיר בעלי חזון החזירו עטרה ליושנה. העיר התמקדה בחשיפת עברה המפואר יחד עם בנייה חדשנית בתכנונם של גדולי אדריכלי העולם: מתחנת הרכבת המרכזית, גורד השחקים של אינטסה סן פאולו שתכנן רנצו פיאנו, ועד לבניין האוניברסיטה החדשה שתכנן נורמן פוסטר. אמנים מכל העולם הוזמנו להציג יצירות עכשוויות במקומות בלתי צפויים כמו מסלול הרצת המכוניות על גג בית החרושת הישן של פיאט. במוזיאון צילומי העיתונות מוצגות תערוכות של גדולי צלמי הפוטוז'ורנליזם מאיטליה ומרחבי העולם.

טורינו היא מערי הבארוק השלמות והמעוצבות באירופה. בעלת מרקם עירוני שלם שעוצב על ידי גדולי אדריכלי הבארוק. 11 קילומטרים של אכסדראות יש בטורינו, עשרות ארמונות ומאות בתים שמורים לתפארה. רבים מהם הוגדרו כאתרי מורשת עולם. במאה ה-19 היו מלכי בית סבויה בין הראשונים להקמת מוזיאונים לאומיים בתחומם. המוזיאון המצרי, הראשון מסוגו, והגדול בעולם להוציא את המוזיאון בקהיר (שגם הוא הוקם על ידי איטלקים מטורינו), לצד מוזיאון הקולנוע (טורינו הייתה מוקד תעשיית הקולנוע האירופית עד לשנות השלושים של המאה שעברה), מוזיאון המכוניות המספר את התפתחותה של המכונית עם פרק מיוחד על מכוניות המרוץ, ועוד.

אוספי אמנות נדירים מוצגים בעיר. אוסף האמנות (והנשק!) של בית המלכות, האוספים של שועי העיר כמו משפחת אניילי מייסדי פיאט (Fabbrica Italiana Automobili di Torino), ושל בעלי בנק סאן פאולו שהוקם בעיר ב-1583 (כיום אינטסה סאן פאולו – הבנק הגדול באיטליה ואחד מעשרת הגדולים באירופה). לאחרונה פתח הבנק במשרדיו הישנים מוזיאון לאמנות צילום עתונות בו הוא מציג תערוכות יחיד של גדולי צלמי הפוטוז'ורנליזם ומחזיק ארכיון עם 7 מיליון! תמונות.

ועוד לא דיברנו על שוקולד וקפה. השוקולד המוצק הומצא בטורינו. כמו גם מכונת הקפה (לואיג'י לוואצה, ממציא מכונת הקפה ב-1895 הוא מטורינו. החברה, המנוהלת על ידי הדור הרביעי במשפחה, פועלת עדיין בעיר). וכמובן הוורמות' שגם הוא בא לעולם מטורינו (בתי קפה מסורתיים, מפאר המאה התשע עשרה פזורים ברחבי העיר, שלא לדבר על גלידה איטלקית ושוקולד).

התיירות העולמית עוד לא התוודעה לטורינו. העיר עדיין אינה מלאה בהמוני תיירים ותורים בלתי נגמרים לאתרים ולמוזיאונים. זו עיר חיה ותוססת, ממוקדת באמנות ובאסתטיקה הייחודית של צפון איטליה, מזמינה ושמחה שאנחנו באים בשעריה למרגלות הנופים היפהפיים של הרי האלפים המקיפים אותה מכל עבר.

לא נוכל בסיורנו הקצר למצות את כול מכמניה של העיר. אבל, בהחלט, נטעם, נכיר מעט ונחזור עם טעם של עוד.

טורינו – 14-18.12.2023

יום חמישי, 14 בדצמבר, 2023

הגעה לטורינו

הגעה בטיסה ישירה לשדה התעופה מלפנסה, מילאנו.
נסיעה למלון בטורינו.
לינה במלון טורינו פאלאס, ממלונותיה המפנקים של העיר.

יום שישי, 15 בדצמבר, 2023

עיר הבארוק לתפארה

לאחר ארוחת בוקר מפנקת במלון נצא לסיור רגלי בעיר, בדרכנו בעיר הבארוק נתעכב על הבנייה הברוטליסטית מימיו של מוסוליני ונגיע לכיכר סאן קרלו. ממנה נעבור באכסדראות-הגלריות המקורות, מסממני התכנון הבארוקי, ונגיע לארמונם המפואר של מלכי בית סבויה (מרחק ההליכה מהמלון ועד לארמון הוא 1,500 מטרים).
הארמון הוא אחד המפוארים באירופה. חדריו הם דוגמה נהדרת לחיי הפאר בחצר אחד מבתי המלכות המרכזיים באירופה. אולם קבלת הפנים העצום, חדר הכס, חדרי השינה וההלבשה מעניקים תמונה מופלאה של עולם נכחד. נעבור בנשקייה העצומה ונגיע לקפלת תכריכי טורינו, התכריכים שעל פי המסורת נקבר בהם ישו.
קצת שוק
במרחק הליכה קצר מהארמון נמצא שוק פורטו פאלאצו, השוק הפתוח הגדול באירופה. נעשה דרכנו אל שוק השעון (Clock Market), מבנה בעיצוב חדשני ובו עשרות דוכני מזון ואוכל. כאן נתעכב לצהריים, כל אחד בדוכן שיבחר (הפיצות מדהימות! סגנון נאפולי עם ניחוח פיימונטזי).
המוזיאון המצרי
ב-1753 שלח המלך קרלו עמנואל השלישי את ויטליאנו דונטי למצרים לרכוש ולהביא לטורינו עתיקות פרעוניות. מדוע התעניין המלך האיטלקי במצרים, עשרות שנים לפני שמישהו בכלל שם לב לעתיקותיה? – על זה בסיור. דונטי חזר עם 300 פריטים מקרנק שהפכו לבסיס המוזיאון. ב-1824 רכש המלך קרלו פליקס את האוסף של הקונסול הצרפתי במצרים, ברנארדינו דראווטי (גם הוא היה מפיימונטה) שכלל 5,268 פריטים, כולל 100 פסלי ענק, כמה מומיות, פפירוסים ועוד. מהון להון האוסף גדל ל-30,000 פריטים.
נחזור מכאן למלון באופן עצמאי דרך האכסדראות המרשימות הפזורות בעיר (הליכה ברגל של 1,200 מטרים. אפשר גם לקחת מונית).

ארוחת ערב
נסעד במסעדה קטנה עם אוכל מקומי מאזור פיימונטה ונכיר את מטעמי האזור (מרחק הליכה למסעדה 790 מטרים).

יום שבת, 16 בדצמבר, 2023

נופים, יין וכפרים

היום נצא להתרשם מהאזור שמסביב לטורינו.
נבקר באזור Canavese המפורסם בעמקיו, אגמיו ונופיו המרשימים, למרגלות האלפים. נחלוף על פני עיירות עתיקות, מנזרים ומבצרים בראשי ההרים. נבקר באחוזת יין לטעום מהיין הלבן הטיפוסי לאזור הזה ולאכול ארוחת צהריים.

גלריית האמנות של אניילי
גלריית האמנות של אניילי המכונה ה-Pista (המסלול), ממוקמת על גג בית החרושת הישן של פיאט בלינגוטו. בגלריה אוסף האמנות המרשים של משפחת אניילי כולל עבודות של פיקאסו, רנואר, מודליאני, מאנה, מאטיס, טייפולו, קנאלטו, קנובה, ועוד. גג הבניין, מסביב לגלריה, שימש כמסלול ניסוי המכוניות של פיאט. המסלול הפך לגן עם 40,000 צמחים של 300 מינים מקומיים. ב-2022 אצרו בו שרה קוסוליך ולוקרציה-קלאברו-ויסקונטי פסלים, עבודות וידאו, ומיצבי קול ואור המציגים אמנות עכשווית סביב נושאים המעסיקים את העולם כיום. לצד המורשת התעשייתית הפך המקום לחיבור מרתק עם נקודת מבט על העיר ועל האלפים. בימי שני עדיין מרשים למזמינים בודדים לעלות למסלול עם מכונית במעלה הפתלתל העולה דרך קומות הבניין. מעל המסלול, בבועת זכוכית מרשימה, שוכן המשרד בו פעל ג'יאני אניילי, האיש והאגדה שהצמיח את חברת האחזקות של פיאט לענקית בשווי של חמישים מיליארד ארו. איש חוג הסילון שהונו נמצא במאבק ירושה צבעוני. הגישה באמצעות הליקופטר בלבד הנוחת במנחת העגול הצמוד למשרד.
חזרה למלון
ארוחת ערב עם מיטב התפריט הפיימונטזי.

Dominique Gonzalez-Foerster

יום ראשון, 17 בדצמבר, 2023

מוזיאון הקולנוע, גלריה ד'איטליה וגם קפה

מוזיאון הקולנוע ב-Mole Antonelliana
בניין המולה, כפי שהוא נקרא, הוא מסמליה של טורינו. בנייתו החלה ב-1863 והושלמה ב-1889. המגדל המתנשא לגובה של 167.5 מטרים, היה מבנה הלבנים הגבוה ביותר באירופה באותה עת. במקור תוכנן המבנה להיות בית הכנסת של קהילת יהודי טורינו אבל עם איחודה של איטליה המבנה נרכש על ידי העירייה והפך לסמל לאיחודה של איטליה. המוזיאון הוקם ב-1958 כדי להציג את אוסף פריטי הקולנוע של חוקרת הקולנוע מטורינו, מריה אדריאנה פרולו. טורינו הייתה מולדת וברית הקולנוע האיטלקי. הסרט הראשון שנעשה בעיר היה של ויטוריו קלצינה, הטכנאי הראשי ואחד משותפיהם של האחים לומייר בשנת 1896. תעשיית הקולנוע האיטלקית, חלוצת הקולנוע האירופי והעולמי, פעלה בעיר עד לשנות השלושים כאשר מוסוליני פתח ברומא את אולפני צ'ינהצ'יטה. האוסף הענק של המוזיאון כולל את מכשירי פנס הקסם הראשונים, אלפי סרטים, פוסטרים וסטים קולנועיים. המוזיאון מציג את שלבי התפתחות הקולנוע, הטכניקה, המכשור, הסרטים וההצגות. במרכז המוזיאון אולם גדול ובו מוקרנים קטעים איקוניים מימי הקולנוע (מתחת לפסל ענק של מצ'יסטה – גיבור-העל הראשון בעולם, שהומצא בטורינו!). בסוף הסיור נעלה לראש המגדל לתצפית פנורמית על העיר וסביבותיה.
ארוחת צהריים במגוון המסעדות בסביבה. משם נלך לפיאצה סן קרלו לביקור ב"גלריה ד'איטליה".

גלריה ד'איטליה
המוזיאון הוקם על ידי בנק אינטסה סאן פאולו, שנוסד בטורינו בשנת 1538 (כיום זהו הבנק הגדול באיטליה ואחד מעשרת הבנקים הגדולים באירופה). מטה הבנק שוכן כיום בגורד השחקים הכמעט יחיד של העיר שתוכנן על ידי אדריכל העל רנצו פיאנו. במוזיאון השוכן בבניין ההיסטורי בו פעל הבנק מימי הרנסנס, שלושה חלקים שונים. אוסף האמנות והמשרדים ההיסטוריים של מטה הבנק, ארכיון צילומי עיתונות המורכב מ-7 מיליון תמונות (1930 עד 1990), ותערוכות צילום של אמני צילום עיתונות-פוטוז'ורנליזם עכשווי. בתוך מעטפת הבניין העתיק, תוך כדי שמירה קפדנית על חלקיו הוקם מבנה מוזיאון מודרני. במוזיאון שזה עתה נפתח (אוסף צילומי העיתונות מוצג בכספת הענקית של הבנק). נבקר בתערוכת המעגל – של צלם העיתונות לוקה לוקטלי, צלם הטבע של נשיונל ג'יאוגרפיק שהוזמן על ידי גלריה ד'איטליה להציג לראשונה תערוכה המטפלת בשאלת הכלכלה המעגלית עכשווית בעולם.
לאחר הביקור נבקר בקפה ההיסטורי, קפה סן קרלו, לטעימות של וורמות' טורינו (הוורמות' הומצא בעיר).
נחזור למלון דרך רחובות העיר, במונית או ברגל (866 מטרים).
ארוחת ערב

יום שני, 18 בדצמבר, 2023

הר, רכבת עתיקה, כנסייה וחזרה הביתה

ביום האחרון לביקורנו בעיר נארוז ונעזוב את המלון. ראשית ניסע לתחנת סאסי, מעברו השני של נהר הפו, ונעלה עם רכבת ההרים ההיסטורית – מהמאה ה-19, לבזיליקה המפוארת די-סופרג'ה הצופה על העיר ואל הרי האלפים מפסגה מיוערת בגובה של 670 מטרים מעל העיר. בבזיליקה נמצאים קבריהם של מלכי בית סבויה.
נסעד במסעדה הפנורמית בראש ההר. נצא בדרכנו לשדה התעופה.