ארץ וטבע – 134

ארץ וטבע נוסד ב-1985 על ידי קבוצה של מורי דרך שרצו להקים כתב עת עצמאי ומקצועי בתחומי הכרת הארץ וידיעתה. מאז זרמו הרבה מים בירדן. בתוך ארץ וטבע התלכדו טבע וארץ, ארץ היעל, ואפילו פשוש האגדי. 35 שנים עברו מאז וארץ וטבע נותר נאמן לדרכו המקורית. נוספה לו מהדורה אנגלית, ספרים בנושאי ידיעת הארץ, כתב עת יוקרתי על ערים בחו”ל ומהדורות דיגיטליות.

אבל, בבסיס ארץ וטבע נשאר נאמן לחזונו ודרכו. בית מקור עצמאי בידיעת הארץ. מגזין בו תוכלו למצוא כתבות מרתקות על היסטוריה, גאוגרפיה, ארכאולוגיה וממצאים חדשים בארץ ישראל, טבע, מסלולי טיול ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו וליהנות מכתב עת איכותי ומרתק. 

גאים להציג בפניכם את גיליון ארץ וטבע 134. קריאה מהנה!

למנוי שנתי לארץ וטבע לחץ כאן>>

גיליון ארץ וטבע 134 – קיץ ישראלי

בחודשים האחרונים הלכו לעולמם שניים מהאבות המייסדים של ידיעת הארץ. מייק לבנה נפטר באפריל בגיל 79 ואורי דביר נפטר ביולי בגיל 80. שניהם סיירים, מדריכים, אנשי שדה ומחנכים לאהבת הארץ.
מייק היה בין אלה שהפכו את הסיור שירשו תנועות הנוער מהפלמ"ח, ממסע אימונים צבאי לטיול להכרת הארץ. אורי היה גדול מסמני השבילים, האיש שלזכותו לא רק מפעל שביל ישראל אלא פרוייקט השבילים הישראלי בכללותו. הוועדה לסימון שבילים ושביל ישראל הייתה פרי יצירתו, כמו גם מעשה סימון שבילי הטיול, שאותו התחיל בהרי אילת כאשר היה נהג באגד. לימים כאשר החל לעבוד באגד תיור שכנע את הקואופרטיב לא רק להמשיך ולסמן את שבילי המדבר אלא גם להוציא את מפות סימון השבילים הראשונות. עבודת סימון שבילי ודרכי הטיול בכל הארץ נמשכה ארבעים שנה עד לסימון כל אזורי הארץ והדפסת מפת סימון השבילים האחרונה. אורי דביר היה האיש שערך והוציא לאור את כל סדרת המפות החשובה הזו.
אפשר להפליג בשבחי מעשיהם של מייק ואורי. לספר על המאמרים והספרים שכתבו, המחקרים שפרסמו, הקורסים למורי דרך שניהלו, השיעורים שהעבירו, ועל מאות התלמידים שהיו להם. אולם אני אזכור אותם בתכונות המיוחדת שהיו להם, תכונות שלאורם חינכו את אנשי ידיעת הארץ שהלכו בעקבותיהם: סקרנות, פתיחות ונגישות.
דלתם של אורי ומייק הייתה פתוחה לכול שוחר ידיעת הארץ באשר הוא. כל מי שרצה לשאול, לבדוק, לקבל הסבר – יכול היה לפנות אליהם, לקבל אוזן קשבת, תשומת לב ועצה. ללא אגו, ללא תמורה ומתוך סקרנות אין קץ.
אורי ומייק לימדו אותנו שבכל מקום יש סיפור מרתק וכל סיבוב בחוץ הוא טיול מלא עניין. ואם, תוך כדי טיפוס לגבעה או הליכה בוואדי, נתקלים באיזה רוג'ום חשוד, ערימת אבנים לא מוסברת, צריך לעצור, לבדוק, להתעניין. כך הם היו עד יומם האחרון. צועדים לעבר הרוג'ום הבא, מספרים להולכים איתם את סיפורו המרתק.
עשרות אלפי הקילומטרים של השבילים המסומנים יחד עם מאות אלפי המטיילים בהם יהיו מצבת הזיכרון למייק לבנה ולאורי דביר. זכרונם ישאר איתנו לתמיד, מעבר לרוג'ום הבא והמרחבים הפתוחים של ידיעת הארץ.

קריאה נעימה
ידין רומן