ארץ וטבע – 135

ארץ וטבע נוסד ב-1985 על ידי קבוצה של מורי דרך שרצו להקים כתב עת עצמאי ומקצועי בתחומי הכרת הארץ וידיעתה. מאז זרמו הרבה מים בירדן. בתוך ארץ וטבע התלכדו טבע וארץ, ארץ היעל, ואפילו פשוש האגדי. 35 שנים עברו מאז וארץ וטבע נותר נאמן לדרכו המקורית. נוספה לו מהדורה אנגלית, ספרים בנושאי ידיעת הארץ, כתב עת יוקרתי על ערים בחו”ל ומהדורות דיגיטליות.

אבל, בבסיס ארץ וטבע נשאר נאמן לחזונו ודרכו. בית מקור עצמאי בידיעת הארץ. מגזין בו תוכלו למצוא כתבות מרתקות על היסטוריה, גאוגרפיה, ארכאולוגיה וממצאים חדשים בארץ ישראל, טבע, מסלולי טיול ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו וליהנות מכתב עת איכותי ומרתק. 

גאים להציג בפניכם את גיליון ארץ וטבע 135. קריאה מהנה!

למנוי שנתי לארץ וטבע לחץ כאן>>

גיליון ארץ וטבע 135 – רודולף הצייד

הניסוי הגדול של תחיית עם ישראל בארצו שהחל עם שיבת ציון, נגמר בשתי מרידות גדולות ובחורבן הבית השני. יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמת היהודים" מתאר לנו את האירועים שקדמו למרד ואת המרד עצמו.
למרות התיאור המפורט, קשה להבין מה היו הסיבות לפרוץ המרד. מקובל לטעון כי נגישתו של השלטון הרומי הזר בארץ היא זו שהביאה את העם למרוד. גם יוסף בן מתתיהו רומז על כך ומאשים את אכזריותם של הנציבים הרומים, אולם רובו של העם כלל לא בא במגע עם הרומים. רומא שלטה בפרובינציות באמצעות משתפי פעולה. בארץ ישראל היו אלה הורדוס ויורשיו. מי מהם שלא עמד במשימה של שמירת הסדר והארגון בממלכתו, הודח והוחלף על ידי נציב רומי. הנציב התמקם בקיסריה ולרשותו עמד כוח צבאי קטן, אולם את ענייני השלטון היומיומיים ניהלו הסנהדרין והכוהן הגדול, שלרשותו עמד משמר המקדש, כוח משטרתי שמנה יותר מ–8,000 איש.
על מה פרץ המרד, אם כך? הרי השלטון הרומי נזהר שלא לפגוע ברגשותיהם הדתיים של היהודיים, וגם כאשר ציווה הקיסר קליגולה להעמיד את פסלו בבית המקדש, הנציב לא מיהר לבצע (למזלו מת הקיסר לפני שבקשת הנציב לוותר על הצבת הפסל הגיעה לרומא).
הקורא ב"מלחמת היהודים" מבין מיד את סיבות לפרוץ המרד: מאבק חברתי מעמדי בין עשירים לעניים, בין מרכז לפריפריה. המעשה הראשון שעושים המורדים כאשר הם משתלטים על ירושלים הוא לשרוף את בניין הארכיון, שנשמרו בו רישומי החובות של בני המעמדות הנמוכים לאצולה.
המרד הגדול התבשל לאורך זמן, שהעם חווה בו נישול חקלאים והקמת חוות חקלאיות גדולות, הפיכת הדייג לתעשייה ריכוזית של דגים מלוחים למשלוח אל מחוץ לארץ, מיסוי כבד למימון תוכניות פיתוח גרנדיוזיות והשקעות מעבר לים. דברי הימים אינם חוזרים על עצמם, אבל לאירועים דומים יש קווים משותפים. כאשר הסולידריות, האחריות ההדדית ושיתוף הגורל נעלמות, ובמקומן באות התעשרות על חשבון הציבור, פלגנות ואנוכיות, האלימות גואה ומתפרצת לבסוף.
רוב יהודי המשיך להתקיים בארץ גם אחרי החורבן, אולם לאורך כמה דורות הלך הישוב היהודי והצטמק. רבים היגרו מעבר לים, רוב הנותרים התנצרו ואחר כך התאסלמו. במובלעות בודדות בארץ עוד נותרו קהילות קטנות של יהודים, זכר לימי התקווה הגדולים של הבית השני.

קריאה נעימה
ידין רומן