ארץ וטבע – 138

ארץ וטבע נוסד ב-1985 על ידי קבוצה של מורי דרך שרצו להקים כתב עת עצמאי ומקצועי בתחומי הכרת הארץ וידיעתה. מאז זרמו הרבה מים בירדן. בתוך ארץ וטבע התלכדו טבע וארץ, ארץ היעל, ואפילו פשוש האגדי. 35 שנים עברו מאז וארץ וטבע נותר נאמן לדרכו המקורית. נוספה לו מהדורה אנגלית, ספרים בנושאי ידיעת הארץ, כתב עת יוקרתי על ערים בחו”ל ומהדורות דיגיטליות.

אבל, בבסיס ארץ וטבע נשאר נאמן לחזונו ודרכו. בית מקור עצמאי בידיעת הארץ. מגזין בו תוכלו למצוא כתבות מרתקות על היסטוריה, גאוגרפיה, ארכאולוגיה וממצאים חדשים בארץ ישראל, טבע, מסלולי טיול ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו וליהנות מכתב עת איכותי ומרתק. 

גאים להציג בפניכם את גיליון ארץ וטבע 138. קריאה מהנה!

למנוי שנתי לארץ וטבע לחץ כאן>>

גיליון ארץ וטבע 138 – הסודות של הר כרכום

בעקביות, בנחישות ובמהירות הולכת ונשלמת גדר הגבול בין ישראל לסיני. מקדמת דנא ועד 1948 היה המעבר בין הנגב לסיני פתוח. נודדים עברו מצד לצד, מבלי לשים לב לפוליטיקה עולמית שהציבה גבול בתוך המדבר. במשך 19 שנים, להוציא כמה חודשים לאחר מבצע קדש, היה הגבול בין ישראל למצרים סגור: גדר אחת, לא גבוהה במיוחד, שנרמסה במהירות על ידי גמלים, בדואים, מבריחים ומסתננים. 15 שנים נוספות היה הגבול פתוח, וסיורים עברו מצד לצד, יחד עם מבריחים, רועי עזים ומטיילים.
גם לאחר הסכם השלום עם מצרים נשאר "גבול השלום" פרוץ למחצה. תושבי המדבר עברו אותו ללא קושי, יחד עם מבקשי עבודה מרחבי אפריקה, נשים ממזרח אירופה וגנבי מתכת מקומיים. השינויים בתקופה האחרונה במצרים ואובדן השליטה בסיני הביאו לדרדור מצבו של הגבול, ולבניית המערכת החדשה. עדיין יש קטעים שאפשר לעבור בהם ללא קושי, אבל כל יום שעובר מצמצם אותם, עד שהפרצה האחרונה תיסגר והנתק בין הנגב לסיני יהיה שלם.
קו הגבול בין הנגב לסיני אינו קו טבעי. הוא נוצר בראשית המאה ה–20, כשרצו הבריטים להרחיק את הטורקים מתעלת סואץ. בבריונות קולוניאלית הציבו הבריטים אולטימטום – אניית מלחמה באל עריש ואניית מלחמה בטאבה – ודרשו למתוח קו בין שתי האניות הללו, שיהיה גבול בין האימפריה העות'מאנית למדינת החסות הבריטית במצרים. סימון הקו בוצע על ידי קציני צבא בריטים, בליווי טורקים. הבריטים דאגו שמקורות המים לאורך הקו יהיו בצד המצרי של הגבול (חוץ מעין המערה הפצפון, שנשכח ונותר בצד העות'מאני), כך גם נתיב המעבר העיקרי, דרב אל–ע'זה – שעלה מראש מפרץ עקבה אל העיר עזה; קו ישר במדבר שסומן בגלי אבן ממוספרים.
לימים, לאחר מלחמת העצמאות, מבצע קדש, ובעקבות הסכם השלום עם מצרים, חזרנו בדיוק לאותו קו בריטי ישר החוצה את המדבר. אין הקלות, אין תיקונים, גם לו אפשרו אלה לסלול דרכים פשוטות יותר ולהעביר קווי תחבורה קלים יותר.
המדבר לא יודע גבולות. הוא מתמזג באיטיות מתצורת נוף אחת לשנייה. החיים המודרניים הם שמתווים את המסגרות, מצמצמים את המרחב, סוגרים על האופק. אולי יום יבוא וכל זה יהיה אחרת, ופס המתכת במדבר יהיה מיותר. הלוואי.

קריאה נעימה
ידין רומן