ארץ וטבע – 161

ארץ וטבע נוסד ב-1985 על ידי קבוצה של מורי דרך שרצו להקים כתב עת עצמאי ומקצועי בתחומי הכרת הארץ וידיעתה. מאז זרמו הרבה מים בירדן. בתוך ארץ וטבע התלכדו טבע וארץ, ארץ היעל, ואפילו פשוש האגדי. 35 שנים עברו מאז וארץ וטבע נותר נאמן לדרכו המקורית. נוספה לו מהדורה אנגלית, ספרים בנושאי ידיעת הארץ, כתב עת יוקרתי על ערים בחו”ל ומהדורות דיגיטליות.

אבל, בבסיס ארץ וטבע נשאר נאמן לחזונו ודרכו. בית מקור עצמאי בידיעת הארץ. מגזין בו תוכלו למצוא כתבות מרתקות על היסטוריה, גאוגרפיה, ארכאולוגיה וממצאים חדשים בארץ ישראל, טבע, מסלולי טיול ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו וליהנות מכתב עת איכותי ומרתק. 

גאים להציג בפניכם את גיליון ארץ וטבע 161. קריאה מהנה!

למנוי שנתי לארץ וטבע לחץ כאן>>

גיליון ארץ וטבע 161 – מורשת עמק החולה

את יוסי לב ארי הכרתי במאי 1984, עת יצאנו שלושה ישראלים — יוסי לב ארי, יוסי קופר ואנוכי- עם שלושה מלווים מצריים לטיול ג'יפים במדבר המערבי של מצרים. היה זה מסע של 2,000 קילומטרים דרך חמשת נאות המדבר של הסהרה המצרית, ארץ בלתי נודעת לתיירים באותם ימים, בוודאי לא לתיירים ישראלים. עבור סוכן התיירות המצרי הייתה זו משימה ארגונית כמעט בלתי אפשרית — לא היה פשוט כלל להשיג שני ג'יפים ולקבל את כל האישורים התיירותיים והצבאיים לטיול. היה זה מסע הכנה לטיולים במדבר המערבי, שיצאו לפועל בשנים הבאות.
לב ארי הוא מאושיות הטבע וידיעת הארץ בישראל. חבר קיבוץ דן שהקים את בתי ספר שדה גולן וחרמון, ערך סקרי טבע וגיאוגרפיה ראשונים בגולן לאחר מלחמת ששת הימים, התאהב בחרמון וחינך ולימד מאות מורי דרך. במשך יותר משלושים שנה ניהל את בית אוסישקין, המוזיאון לטבע של עמק החולה, הגולן והחרמון.
שלושת המאמרים המרכזיים בגיליון הזה מוקדשים לעמק החולה וללב ארי, עם צאתו לגמלאות. האחד מספר את סיפורו המרתק של איש ידיעת הארץ מסור, חרוץ ומעורר השראה. אחר מספר את תולדותיו של בית אוסישקין, שזכה עתה למנהלת חדשה ועובר בימים אלו התחדשות ורענון רבתי בעקבות העברת אוספי החי והצומח שלו לאוספים הלאומיים בתל אביב ובירושלים. המאמר השלישי עוסק בתחילת דרכה של שמירת הטבע בישראל וסיפור הפיכתו של תל דן ממוצב צבאי לשמורת טבע. לב ארי, האיש היחיד שהכיר את סבך הפלגים והנחלים של מעיין הדן בימים שתל דן עוד היה מוצב צבאי מופגז, הופקד על שירטוט התכנית הראשונית לשמורת הטבע.
בחלקו האחר של הגיליון אנו מביאים את סיפורו של בית המכס העותומאני בנמל יפו. מהבניין המקורי — המבנה הראשון שפגשו הנוסעים לארץ ישראל החל מהמחצית השניה של המאה ה–19 ועד לשיא המנדט הבריטי — לא נותר דבר. הבריטים פרקו אותו בשנות השלושים ובנו במקום בניין מכס בסגנון הבינלאומי שיתמודד טוב יותר עם שטף העליה היהודית, מעבר חומרי הבניה והמסחר הפורח. לימים המבנה הוזנח, הוכרז כמבנה מסוכן, צופה בחיזוקי ביטון מכוערים ועתידו לא ברור.
מאמר אחר עוסק בתולדותיה של שכונת שפירא, בתל אביב. השכונה, שהוזנחה במשך שנים על ידי רשויות העיר, הפכה לעיר מקלט עבור משפחות רבות של מהגרי עבודה. לאחרונה הגיעה הג'נטריפיקציה גם לשפירא- הרחובות השקטים, הבתים צמודי הקרקע והסמטאות הנאות החלו למשוך צעירים בני המעמד הבינוני. התהליך הרסני לשכונות, משום שהוא מעלה את ערכי הנדל"ן ודוחק את התושבים המקוריים מביתם.

קריאה נעימה
ידין רומן