מחוץ לחדרו הקטן במלון המפואר והיוקרתי ביותר בבזל, השעין בנימין זאב הרצל את מרפקיו על מעקה המרפסת והשקיף במבט מהורהר אל מעבר לריין, הוזה וחוזה את מפעל חייו שעתיד להפוך למדינה. השנה הייתה 1897, וביומנו כתב מאוחר יותר את השורה האלמותית "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים".
הקונגרס הציוני שכינס חוזה מדינת ישראל התקיים בשווייץ באופן כמעט שרירותי. כיום נדמה שאין פער גדול יותר בין שתי המדינות: בתודעה הישראלית המקומית נתפסת שווייץ כמקום פסטורלי, שקט ונטול דאגות. האומה בת המזל חופשייה מכל נטל הישרדות יומיומי ועבור תושביה החיים בה נוחים למדי. בדמיוננו עולות פסגות האלפים המושלגות, סדר מופתי ודיוק שוויצרי – ההיפך המוחלט מהכאוס הים תיכוני.
"יציבות". ענתה בפשטות נחרצת תושבת המקום שנתבקשה לתאר מה מייחד את שווייץ בעיניה מיתר מדינות העולם. אך תחת הכלכלה והפוליטיקה היציבות, אט אט משנה המדינה את פניה. כמו ביתר מדינות אירופה, גלי הגירה שינו את אופי המקום והביאו פחד ושנאת זרים.
על אף מיקומה המרכזי בלב אירופה, שווייץ לא ממהרת להצטרף לאיחוד האירופי, ואפילו לא לאו"ם, בו הפכה חברה באופן רשמי רק בשנת 2002.
לחיים בשווייץ יש קצב אחר. השוויצרים שוקלים היטב את צעדיהם בטרם הם מקבלים החלטות. הניטרליות, או הבדלנות של המדינה, היא שהותירה אותה מחוץ לשתי מלחמות העולם בזמן שאירופה בערה. אך לא תמיד היה המקום שלו כל כך. לפני שהאלפים הפכו להיות משאב כלכלי ומוקד משיכה לתיירים מרחבי הגלובוס ושמה של מערכת הבנקים השוויצרית נודע בעולם, הייתה שווייץ מדינה ענייה שתושביה נאלצו להתפרנס כשכירי חרב בגרמניה ובצרפת.
הרבדים הללו הופכים את שווייץ למדינה מורכבת ומסקרנת, שניתן לגלות בה יותר מאוסף הקלישאות המוכר שנע בין טעמו של שוקולד שוויצרי לדמות פרה ופעמון לצווארה מלחכת עשב בהרים.
העיר בזל הינה בירת תרבות ואמנות המתהדרת ביותר מ–40 מוזיאונים, אינספור מופעים ואירועי תרבות, וחיי לילה סוערים. לצד מבנים יפהפיים מימי הביניים ניצבות יצירות של מיטב האדריכלים והשיטוט ברחובותיה הקטנים של העיר העתיקה או פסיעה לאורך נהר הריין אל עבר נקודת המפגש עם צרפת וגרמניה הפכו אותה למוקד משיכה פופולרי בעולם.
לא רחוק מן הכרך הגדול שוכנת ברן, בירת המדינה, עיר עתיקה וקסומה מימי הביניים המוקפת בנהר שמעבר לו הרים ירוקים ונופים משגעים, פנינת תיירות ייחודית.
דפדוף במגזין שלפניכם הוא מסע אל שווייץ של כל אלה – מהמרפסת של הרצל, דרך פרקים שלא סופרו בהיסטוריה, ועד לביקור בערים יפהפיות, שכיות חמדה אמנותיות ומסע קולינרי בעקבות מטעמי המטבח השוויצרי.
