בזל וברן: גיליון בלבד

"בבזל ייסדתי את מדינת היהודים", כתה בנימין זאב הרצל. כיום נדמה שאין פער גדול יותר בין שתי המדינות: בתודעה הישראלית המקומית נתפסת שווייץ כמקום פסטורלי, ושקט. האומה בת המזל חופשייה מכל נטל הישרדות יומיומי ועבור תושביה החיים בה נוחים למדי. בדמיוננו עולות פסגות האלפים המושלגות, סדר מופתי ודיוק שוויצרי – ההיפך המוחלט מהכאוס הים תיכוני. "יציבות". ענתה בפשטות נחרצת תושבת המקום שנתבקשה לתאר מה מייחד את שווייץ בעיניה. אך אט אט משנה המדינה את פניה. כמו ביתר מדינות אירופה, גלי הגירה שינו את אופי המקום והביאו פחד ושנאת זרים. על אף מיקומה המרכזי באירופה, שווייץ לא ממהרת להצטרף לאיחוד האירופי. לחיים בשווייץ יש קצב אחר. השוויצרים שוקלים היטב את צעדיהם בטרם הם מקבלים החלטות. אך לא תמיד היה המקום שליו כל כך. לפני שהאלפים הפכו להיות משאב כלכלי ומוקד משיכה לתיירים מרחבי הגלובוס ושמה של מערכת הבנקים השוויצרית נודע בעולם, הייתה שווייץ מדינה ענייה שתושביה נאלצו להתפרנס כשכירי חרב בגרמניה ובצרפת. הרבדים הללו הופכים את שווייץ למדינה מורכבת ומסקרנת, שניתן לגלות בה יותר מאוסף הקלישאות המוכר שנע בין טעמו של שוקולד שוויצרי לדמות פרה ופעמון לצווארה מלחכת עשב בהרים. העיר בזל הינה בירת תרבות ואמנות. לצד מבנים יפהפיים מימי הביניים ניצבות יצירות של מיטב האדריכלים שהפכו את העיר למוקד משיכה פופולרי בעולם. לא רחוק מן הכרך הגדול שוכנת ברן, בירת המדינה, עיר עתיקה וקסומה מימי הביניים המוקפת בנהר שמעבר לו הרים ירוקים ונופים משגעים, פנינת תיירות ייחודית.