מדריך קורסיקה

נדידת יבשות בת מאות אלפי שנים דחפה את קורסיקה מחופי פרובנס לקצה הצפוני של הים הטירני, אותו חלק של הים התיכון הכלוא בין המגף האיטלקי, סיציליה, סרדיניה וקורסיקה. ראשוני בני האדם הגיעו לאי לפני כתשעת אלפים שנה, כנראה מחופי טוסקנה הסמוכה. הם גילו מקום שופע במים, יערות ובעלי חיים ופיתחו אורח חיים של נוודות עונתית, ששרד עד למאה התשע עשרה. החיים במקום המסתורי הזה, של הר וים, גיאיות מבודדים ויערות עבותים, פיתחו תרבות מגליתית מיוחדת במינה ששרידיה, פסלי אדם פרהיסטוריים, עדיין ניצבים באתריהם ברחבי האי. עד מהרה הגיעו פולשים. יוונים, רומאים, פיזנים, גנואזים, אנגלים וצרפתים. הקורסיקאים נלחמו בעוז. הסתתרו בכפרים במרומי ההרים, תקפו מהמארב ובד בבד פיתחו אהבה גדולה לעצמאות וחופש. המאבקים הולידו אומה עם שפה משלה, מסורת ותרבות. אך אוכלוסייה מצומצמת של אי מבודד אינה יכולה לגרש פולשים אימפריאלים. כאשר הגנואזים מכרו את קורסיקה לצרפתים בשנת 1769 התעוררה ההתנגדות שנמשכה עד לפני שנתיים — רק אז המחתרת הקורסיקאית האחרונה החליטה להניח את נשקה ולהסכין עם השליטה הצרפתית. הדילמה קרוסיקאי או צרפתי, איתה מתמודד כל תושב של האי, נמשכת מאז ימיו של הקורסיקאי המפורסם ביותר בעולם, נפוליאון בונפרטה.