האי היפה בים התיכון
נדידת יבשות בת מאות אלפי שנים דחפה את קורסיקה מחופי פרובנס לקצה הצפוני של הים הטירני, אותו חלק של הים התיכון הכלוא בין המגף האיטלקי, סיציליה, סרדיניה וקורסיקה. שדרת הרים ששיאם 2,706 מטרים מעל פני הים, מחלקת את האי לשני חלקים — החלק הצפון מזרחי הנגיש והחלק הדרום מערבי החוסה בצל ההרים. ראשוני בני האדם הגיעו לאי לפני כתשעת אלפים שנה, כנראה מחופי טוסקנה הסמוכה. הם גילו מקום שופע במים, יערות ובעלי חיים ופיתחו אורח חיים של נוודות עונתית, ששרד עד למאה התשע עשרה. בקיץ עלו עם העדרים להרים, בחורף ירדו אל מישורי החוף. החיים במקום המסתורי הזה, של הר וים, גיאיות מבודדים ויערות עבותים, פיתחו תרבות מגליתית מיוחדת במינה ששרידיה, פסלי אדם פרהיסטוריים, עדיין ניצבים באתריהם ברחבי האי.
עד מהרה הגיעו פולשים. יוונים, רומאים, פיזנים, גנואזים, אנגלים וצרפתים. בין פולש לפולש פשטו על האי פיראטים מורים — מוסלמים מצפון אפריקה — בחיפוש אחר עבדים. הקורסיקאים נלחמו בעוז. הסתתרו בכפרים במרומי ההרים, תקפו מהמארב ובד בבד פיתחו אהבה גדולה לעצמאות וחופש. המאבקים הולידו אומה עם שפה משלה, מסורת ותרבות. אך אוכלוסייה מצומצמת של אי מבודד אינה יכולה לגרש פולשים אימפריאלים. כאשר הגנואזים מכרו את קורסיקה לצרפתים בשנת 1769 התעוררה ההתנגדות שנמשכה עד לפני שנתיים — רק אז המחתרת הקורסיקאית האחרונה החליטה להניח את נשקה ולהסכין עם השליטה הצרפתית.
הדילמה קרוסיקאי או צרפתי, איתה מתמודד כל תושב של האי, נמשכת מאז ימיו של הקורסיקאי המפורסם ביותר בעולם, נפוליאון בונפרטה. בצעירותו, בעקבות אביו, נלחם לעצמאות קורסיקה מול צרפת. אחר כך שינה טעמו, והפך לצרפתי המפורסם בעולם. חלוקת צרפת למחוזות עצמאיים שאותה ייסד נפוליאון, איפשרה במאה הנוכחית, עצמאות תרבותית ופוליטית אזורית לקורסיקה. יש פרלמנט מקומי, שפה שאותה מלמדים בבתי הספר, אוניברסיטה השוקדת על טיפוח המסורת, ומאז שנות השבעים פריחה מחודשת של מוסיקה, יצירה, ספרות ואוכל קורסיקאי. שלוש מאות אלף הקורסיקאים נלחמים בעוז לשמר את ייחודיות מולדתם. ארבעים אחוזים משטח האי הוכרזו כשמורת טבע על מנת למנוע פיתוח ותיעוש, והפיכת השטחים הפתוחים לשטחי ניסויים לכלי נשק ומטווחים לחיילי ליגיון הזרים, שאחד מבסיסיו נמצא באי. אין פיתוח לאורך מאות מפרצי החוף, אין בנייה של כפרי נופש, אין כבישים רבי נתיבים ומלונות ענק על קו המים. יש אזורים שלבני האדם אין בהם דריסת רגל, אפשר לראותם רק מרחוק, מהים.
בגיליון הזה ניסינו להביא מעט מהיופי והייחוד של המקום הזה. נוף הפרא שדרכו עובר מסלול ההליכה המאתגר באירופה, העיירות והכפרים השלווים, והאוכל הנפלא — שילוב של איטלקי, צרפתי ומקומי. אמנם ביולי ובאוגוסט נוחתים על האי שלושה מיליון תיירים צרפתים ואיטלקים — אולם מי שיגיע בכל אחד מהחודשים האחרים יגלה פנינה אמיתית של יופי ושלווה.
ידין רומן
חברה ותרבות • קורסיקה לילדים • בסטיה וצפון האי • כף קורס • בארבה לונגה • אזור הנביו • לה באלאן • לאיל רוס • קלווי • אג'אקסיו והחוף המערבי • הפארק הלאומי האזורי של קורסיקה • בניפאצ'יו ודרום האי • בין בוניאצ'יו לאג'אקסיו • קורטה וסביבותיה • שבילי הליכה • מלונות • מסעדות • בתי קפה • חיי לילה • מפות לפי אזורים
