ארץ וטבע – גיליון 200

ארץ וטבע נוסד ב-1985 על ידי קבוצה של מורי דרך שרצו להקים כתב עת עצמאי ומקצועי בתחומי הכרת הארץ וידיעתה. מאז זרמו הרבה מים בירדן. בתוך ארץ וטבע התלכדו טבע וארץ, ארץ היעל, ואפילו פשוש האגדי. 35 שנים עברו מאז וארץ וטבע נותר נאמן לדרכו המקורית. נוספה לו מהדורה אנגלית, ספרים בנושאי ידיעת הארץ, כתב עת יוקרתי על ערים בחו”ל ומהדורות דיגיטליות.

אבל, בבסיס ארץ וטבע נשאר נאמן לחזונו ודרכו. בית מקור עצמאי בידיעת הארץ. מגזין בו תוכלו למצוא כתבות מרתקות על היסטוריה, גאוגרפיה, ארכאולוגיה וממצאים חדשים בארץ ישראל, טבע, מסלולי טיול ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו וליהנות מכתב עת איכותי ומרתק. 

גאים להציג בפניכם את גיליון ארץ וטבע 200. חג אביב שמח!

למנוי שנתי לארץ וטבע לחץ כאן>>

 

גיליון ארץ וטבע 199 – מנהלים את הטבע

העידן הנוכחי הוגדר על ידי המדע כ"עידן האדם" – האנתרופוקן. מילה מכובסת לעובדה שבני האדם השתלטו על הטבע ולמעשה מנהלים אותו, ברצונם או שלא ברצונם. ברכת האל לאדם, ביום הששי לבריאה, "הנה נתתי לכם כל עשב זורע זרע… כל עץ… וכל חית הארץ ועוף השמים", הפכה למציאת מצמררת. במאה וחמישים השנים האחרונות, תקופה קצרה ביותר, האדם אכלס ושינה ללא היכר את כל שטחי היבשות בעולם, להוציא את הקטבים. מרבית הנהרות בעולם נסכרו או הוטו ממסלולם, שטחי החקלאות מייצרים יותר חנקות מאשר כל ייצור הטבעי של החנקות ביערות, בשטחי האחו ובשטחים הפתוחים. מטוסים, מכוניות ותחנות כוח, פולטים פי מאה ויותר דו תחמוצת פחמן מאשר פליטות כל הרי הגעש במאה וחמישים השנים האחרונות. המאסה הביולוגית של האדם גדולה פי שמונה מאשר כל יונקי הבר. אדם וחיות משקו, צאן, בקר וחזירים, עולים על מאסת חיות הפרא ביחס של פי 22, ומהווים מאסה ביולוגית גדולה יותר מאשר כל בעלי החוליות  יחדיו, להוציא את הדגים.

אכן המין האנושי זכה להצלחה מסחררת. הצלחה שלוותה בשינויים מהותיים בעולם בו אנו חיים.  כמויות הזבל, השפכים והחומרים הרעילים, תוצרי לווי של ההתפתחות האנושית, עלו וגדשו עד שכבר אין מקום להחביא אותם.  פליטות של חנקות, דו תחמוצת=הפחמן ומתאן משפיעות אל האקלים. כיסויי הבטון של ערים וכבישים, יחד עם שינויים באגני ניקוז טבעיים גורמים להרס קרקע, יצירת מדבריות והתייבשות של מקווי מים.

רק בשנות הששים, לאחר פרסום הספר "האביב הדומם" של רייצ'ל קרסון, הגיעה למודעות ההבנה שיש מחיר לשינויים אקולוגיים (מילה שנכנסה לשימוש רק בסוף המאה ה=19). האדם הפך שליט על הטבע, וככזה מוטל עליו גם לנהל אותו. לטפל בו, להבין במורכבויות שמאה וחמישים שנה אינן מספיקות לירידה לעומק משמעותן. גם התהליך שכבר החל, במקומות מסוימים בעולם, של צמצום באוכלוסייה, עדיין יחייב את האדם לנהל ולפקח על הנעשה בטבע העולמי.

המאמרים המרכזיים בגיליון הזה עוסקים בבוסתן ובהתעניינות המחודשת שיש בחקלאות המסורתית הזו. עצי מורשת, שיטות חקלאיות קדומות, חשיבותם של כל אלה בשימור הזנים העתיקים, אולי המקוריים, שמאפשרים לפתח זנים חדשים אולי מזינים ויעילים יותר. כך גם המאמר על החרמת אוסף הזרעים העתיקים במכון הארכיאולוגי הבריטי באנקרה – המצביע על ההתעניינות המחודשת הזו – דווקא מהצד הלאומני. לבסוף הבאנו מאמר העוסקים בקרפיון, ליתר דיוק למאבק המתנהל בארצות הברית נגד חדירת הקרפיונים לאגמים הגדולים. זו דוגמה נהדרת לדרך שעוד יש לעבור על מנת להבין את כל ההשלכות של הפיקוח על הטבע שהוא כיום נחלת האדם בעידנו.

קריאה נעימה

ידין רומן

79.00