לטייל עם מוריס

מוריס צמח

יש מורי דרך ויש את מוריס צמח. בגיל שבועיים עלה עם משפחתו מבגדד דרך מחנה העולים למרגליות, שם גדל תוך שהוא משתתף בפרנסת המשפחה. לאחר הלימודים, לפעמים במקומם, היה יוצא עם כמה כבשים לרעות בסביבה, בין הפינות הקסומות של בוסתני הכפר המתואלי הנטוש הונין, שלידו הוקם מושב מרגליות. בשיטוטים גילה את המעיינות הנטושים, הבוסתנים והחושות של רכס רמות נפתלי. פעם בשבוע נהג לרדת עם החמור המשפחתי לשוק בקרית שמונה, למכור את התוצרת החקלאית של המושב ולקנות את הנדרש לבית. בין לבין, ספג את אווירת הגליל, את סיפורי האיכרים והבדואים, את האגדות על היישוב היהודי הוותיק. מבשלות מקומיות, מכל העדות, גילו לו את סוד צמחי המאכל שאפשר ללקט בטבע, את מטעמי הקולינריה העממית. וותיקי הגליל, על כוס קפה שחור ומהביל, סיפרו לו את סיפוריהם, אגדות, מעשיות משכבר הימים וסיפורים על סאגות משפחתיות שרק הגליל יודע כמותן.
שמו יצא כמדריך גלילי שאין שני לו. לימים, כאשר פתחו את מכללת תל חי, היה במחזור הראשון של לימודי ארץ ישראל וגיאוגרפיה. עשה קורס מורי דרך, רכש ג'יפ והפך לאושיית טיולים של מביני דבר — ישראלים כתיירים.
שנים הכרתיו כ"מוריס הג'יפ הגלילי", ונוצר בינינו איזה שהוא קשר מיידי. אולי, כי גם אני שימשתי בשנות ילדותי כרועה, בקיבוץ מנרה הסמוך. נעזרתי בו רבות להשלים מידע על פינה גלילית לא ברורה, או ללקט ממנו סיפור על מבנה ישן, אגדה מקומית או מעיין נסתר שאפשר לצאת אליו עם המשפחה לחווית קיץ. לאחרונה סיירתי איתו בחיפוש אחר אבני הגבול המנדטוריות בגליל — מסע מרתק שאת תוצאותיו פרסמנו באחד הגיליונות הקודמים.
המסלולים הבאים הם המלצות של מוריס לשני טיולים גליליים. אחד סובב אצבע הגליל והשני סביב ההווי המיוחד של בקעת בית נטופה.
מי שחושק בחוויה גלילית מסוג אחר, בג'יפ, ברגל או באוטובוס — מוריס ישמח להדריך אתכם בטיול שרק הוא יכול להוביל. מהרו, כי בימים אלה הוא פנוי. כאשר תתחדש התיירות לא יהיה לו רגע דל.

מוריס צמח
moris.trip12@gmail.com
052-8499217

אצבע הגליל סביב, סביב

המסלול עביר לכל סוגי הרכב
מצומת מחניים נפנה מזרחה על כביש 91 וניסע עד צומת גדות, שם ניפנה שמאלה (צפונה) על כביש 918.

פסל "אחרי"
פסל "אחרי"

מבוא להתיישבות גלילית
קטע הדרך הקטן בין שני הצמתים הוא קטע רב היסטוריה בתולדות היישוב בעמק החולה. מחניים, אדמותיה נרכשו על ידי אגודת "אהבת ציון" בשנת 1891 וכעבור שבע שנים, לאחר שהתקבלו הרשיונות, הוקמה במקום מושבה. המושבה לא החזיקה מעמד וב־1903 אדמותיה נמכרו לאיכרי ראש פינה והמושבה ננטשה. בשנת 1908 יישבה יק"א על האדמות קבוצת איכרים יהודיים מהקווקז. גם אלה לא הצליחו להחזיק במקום. 4 שנים לאחר שעלו להתיישב שוב ננטשה מחניים. ב־1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ניסתה קבוצת פועלים מפועלי ציון להקים במקום את יישוב הפועלים הראשון בגליל. ניסיון זה החזיק מעמד 12 שנה — ושוב מחניים ננטשה. ב־1939 הוקמה מחניים מחדש, כקיבוץ, על ידי חברי גרעין יודפת מצפת. גם הניסיון ההתיישבותי הזה עבר משברים ופילוגים, אבל הצליח להיאחז ולהתקיים עד היום. בקצה המזרחי של הקטע נמצאים שרידי המושבה משמר הירדן, גם היא סיפור התיישבותי מרתק של ניסיון להיאחז באדמות עמק החולה. בין מחניים לצומת גדות התרחשו במלחמת העצמאות קרבות קשים עם הסורים, שהצליחו לחצות את הירדן ולכבוש את משמר הירדן ואת השטחים מסביבה. הסורים התפנו כחלק מהסכם שביתת הנשק.

כביש האקליפטוסים — דרך מע"צ.
כביש 918 נסלל בשנות החמישים כך שישראל תוכל להיאחז בצדו המזרחי של אגם החולה. מעבר לכביש, בואכה לגבול שהיה מנוקד בשטחים מפורזים (ובעקבות ניסיון ההיאחזות הישראלית באזור גם פתח לתקריות אש רבות עם הסורים), הוקמה היאחזות נח"ל בשם אשמורה (דרדרה), כאשר ממערב לכביש, על גדת אגם החולה, הוקמה היאחזות נחל נוספת בשם נוטרה. מסביב להיאחזויות התחוללו תקריות רבות עם הסורים עד למלחמת ששת הימים.
עד מהרה נגיע לגשר מעל לנהר הירדן — גשר בטון חדש, כאשר לידו גשר הברזל המקורי שנבנה ב־1968. שני שמות לגשר. השם השגור בפי וותיקי ידיעת הארץ הוא "גשר הפקק" — כי כאן היה פקק בזלתי שסכר את הירדן ויצר את אגם החולה. הפקק הוסר כאשר ייבשו את החולה בשנות החמישים. שמו השני של הגשר, "גשר שן" — שהוא גם שמו הרשמי כיום, נקרא על שם "ועדת שביתת הנשק" — כהוקרה לאנשי אותה ועדה שעסקה בתיווך בין ישראל לסוריה בימי שלל התקריות מסביב לייבוש החולה וההתיישבות הישראלית בעמק.
כביש 918 הוא אחד היפים בארץ. משני צדדיו עצי אקליפטוס עבי גזע ועצי תאנה ריחניים. האקליפטוסים ניטעו למניעת תצפית של הסורים על הנעים בכביש — וכיום, לאחר שמילאו את תפקידם ההיסטורי, יש כוונה להרחיב את הכביש ולהוריד — לפחות בצד אחד — את האקליפטוסים.
במקביל לכביש נמתחת תעלת הביטחון, שמנקזת את מקורות המים בצדו המזרחי של אגם החולה ומורדות הגולן חזרה אל הירדן. ואכן, סדרת מעיינות מים זכים יורדים מהגולן ונשפכים לתעלה. פינות חמד פופולריות — בעיקר בימי קיץ אלה — הן עין תינה, עיינות דיבשה ועיינות גונן — השופעים מים כל השנה. ניתן לצעוד בתוך המים הקרירים בכל אחד מהם ולהתרענן. לקראת סופו חוצה כביש 918 מעל נחל חרמון (בניאס), מדרום לשאר יישוב. גם כאן, לאורך גדת הנחל משני צדי הכביש, פינות חמד רבות לטבילה קרירה בימי הקיץ.
כביש 918 מסתיים בצומת חורשת טל. נעצור רגע בצומת להתבונן באלון התבור המיתולוגי ורב השנים, שקרס באחת מסופות החורף האחרון .

מצפור מרגליות
מצפור מרגליות

הציפורן של אצבע הגליל
פונים שמאלה לכביש 99 ונוסעים מערבה. עוברים את קיבוץ הגושרים ואת מרכז הקניות, תחנת הדלק ומבחר המסעדות, ופונים ימינה (צפונה) על פי השילוט לכפר יובל. נוסעים בין מטעי אפרסק ותפוח ומגיעים לגשר שבו חוצה הכביש את נחל עיון. ממש לפני הגשר שלט מכוון אותנו לבית העלמין של כפר יובל. נעצור בתחילת הדרך ונרד אל אפיק הנחל. במקום מבנה קמרוני שאולי היה גשר תורכי ופינת חמד לעצירה לידי מיימי הנחל. על פי הזרימה בנחל אפשר לדעת כמה מים זורמים במפל התנור.
פונים ימינה צפונה בכביש 90 לעבר מטולה. במושבה הצפונית הקסומה כדאי לקחת את הזמן ולסייר בין בתי האבן ולבקר בבית הראשונים ולחוות אווירה מקומית בלובי של מלון שלום. יורדים ברחוב הראשונים צפונה ואם מוותרים על שמורת נחל עיון אפשר כמעט לגעת בגדר הגבול עם לבנון אך בזהירות (שלט אזהרה כתוב גם בשפה התאית). הגענו ממש לציפורן של אצבע הגליל. מבחינים במשטרת הטיגרט הצפונית ביותר בעולם ונוסעים לקצה המערבי של המושבה. ממשיכים דרומה, עוזבים את מטולה ועוצרים לתצפית מרהיבה במצפה דדו על הר צפייה. נוף עוצר נשימה אל נחל עיון הגולן והחרמון, מזרחה וצפונה אל עמק עיון ולבנון.
ההמשך מכאן מצריך תשומת לב יתרה בגלל האפשרות ללכת לאיבוד בתוך מטעי האפרסק והתפוחים של המושבה או להגיע קרוב מידי לחומת הגבול הלבנוני. על כן יש לעקוב אחר סימון השבילים האדום ולהמשיך דרומה בדרך סלולה ברובה, המקבילה לחומת הבטון האימתנית שצה"ל בנה להגנת חקלאי מטולה. ממש כאן התגלתה מנהרה של החיזבאללה.
מכאן לכיוון מרגליות מתחילה אחת מדרכי הנוף המרשימות ביותר בארצנו. הנוף הנשקף ממנה אל עמק החולה עוצר נשימה ממש.
חוזרים כמעט אל הציוויליזציה על כביש הצפון. פונים ימינה אל כביש הצפון ומיד שמאלה אל מרגליות. מטפסים עם הכביש ומגיעים למצפור מרגליות. המצפור נחנך בשנת 2017 וממנו תצפית מרשימה אל עמק החולה, רמת הגולן והחרמון. בתצפית הוקמה אנדרטה לזכרו של הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק. כמו כן פסל מרשים מעשה ידיה של האמנית אורנה בן עמי בשם 'אחרי'. פסל הברזל גדול הממדים מדמה מנהיג הצועד בבטחה קדימה ומוביל טור לוחמים. על מצבת האבן חרוט:

נישא, רם וגבוה
ומשקיף על כולם בביטחה
מסב את פניו לשמוע
אם טוב או אם רע לך
כי אוהב האדם הוא האיש
מוביל לוחמים ומפקדם
טוב מבט, טוב לב ורגיש
אמיץ וישר. בן אדם.

אחרי שמלאו ריאותינו בנוף עוצר הנשימה, נלך רגלית אל המצודה שמעלינו. זוהי מצודת שטונף הצלבנית, שנהרסה על ידי שליט דמשק המוסלמי אל מלכ אל מועט'ם עיסא, אחיינו של סלאח א=דין. היא נבנתה מחדש במאה ה־18 בתקופתו של ט'אהר אל עומר, שליט הגליל.
זוהי מצודה מרשימה עם חפיר עמוק מסביבה והיא עמדה מעל לכפר המתואלי־שיעי הונין. בתי הכפר נהרסו כליל באמצע שנות ה־60 של המאה שעברה. ההרס נעשה לנגד עיני הצעירות, בימים שעבדתי כרועה כבשים ונהגתי לטייל בין סמטאות האבן של הכפר. שווה להיכנס למצודה פנימה ולחובבי המים הצוננים יש ירידה בסולם המוצב בתוך בור המוביל בעלטה אל המים.
משפחתי היא אחת המשפחות המייסדות של מושב מרגליות, משפחות של עולים שהגיעו מעירק ב־1951 והתיישבו כאן באצבע הגליל. חוויות רבות חוויתי כילד במצודה, בסמטאות הכפר הונין, בבורות המים שאת מימיו שתיתי בשקיקה ובבוסתני הפרי. מושב מרגליות קרוי על שמו של חיים מרגליות קלוריסקי, פקיד מושבות הברון בגליל.
מומלץ לפנות שמאלה מיד לאחר שער הכניסה של מרגליות ולנסוע עד לצומת, לפנות שמאלה מזרחה ומיד למצוא מקום חנייה. ממשיכים ברגל למבנה האבן.על המצוק, מרפסת נפלאה לתצפית ממעוף הציפור על קריית שמונה. מבנה האבן שימש בית ספר לילדי הכפר הונין וכן לילדי מרגליות, ואני נמניתי על תלמידיו. כאן נערכו כל הטקסים החגיגיים. במבנה היו ארבעה חדרים ובכל חדר שכנו שתי כיתות. רחבת התצפית שימשה למיפקד בוקר וטקס קריאת פרק בתהילים בטרם הכניסה לכיתות הלימוד. בית הספר היה חילוני ולמדו בו חמישה תלמידים בכיתה כאשר בכל חדר שתי כיתות ומורה אחד לשני מקצועות בו זמנית…
אל כביש הצפון, חוצים את המושב ליציאה הצפונית ושמאלה לכיוון קיבץ מנרה. הכביש הסמוך לגדר הגבול הלבנוני סלול בחורש סבוך והעין לא שבעה מהנוף הפראי.
חולפים על פני הגדר של מנרה משמאלנו וגדר הגבול לימיננו. נוכחות כוחות האו"ם מורגשת בצד הלבנוני ובתי הכפרים חולה ומיס אל ג'בל ובליידה ניבטים היטב מהכביש. אם רוצים בתצפית נפלאה לעבר הכפרים מומלץ לטפס אל מצפה חוסיין ע"פ השלט.
כאן מסתיים המסלול שלנו מסביב לאצבע הגליל. נופי ארץ ילדותי. ברוכים הבאים ומקווה שנהנתם.

לכתבות מרתקות ומסלולים חדשים הזמינו מנוי לארץ וטבע