מדריך מטרופוליס: נהר הירדן

D907-110

שירת הירדן

מדריך זה, המלווה את גיליון נהר הירדן של מטרופוליס וארץ וטבע, הוא מדריך אתרים ויישובים לאורך תוואי הירדן. על מנת שהמדריך ישאר כמדריך כיס המשמש למסע ושיטוטים ולא יהפוך לספר עב כרס השתדלנו לא להתרחק יותר מדי מהנהר, מצד אחד, ומצד שני לדאוג לכלול בו את האתרים שחשבנו שהם בעלי עניין. המדריך כולל יישובים, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, אתרי טבע ונקודות בעלות סיפור מיוחד.
הערכים במדריך מסודרים בשלושה פרקים: ממקורות הירדן ועד לכנרת, ממוצא הירדן מהכנרת ועד לקצה בקעת בית שאן, ומבקעת בית שאן ועד לשפך הירדן לים המלח. בתוך כל אחד מהפרקים האתרים מסודרים לפי האלף־בית. מספרי האתרים במדריך תואמים למספרי האתרים במפה המצורפת.
בחלקו העליון של הירדן, מהמקורות ועד לשפך לכנרת, ערוץ הנהר ישר כמעט לחלוטין. השיפוע בחלקו ההררי גדול, ורובו זורם בתוך סלע בזלתי קשה ולאחר ייבוש החולה בתחילת שנות החמישים הפכה זרימת הנהר בחלק זה מהירה — כך שכמעט ולא נוצרים בנהר פיתולים. לעומת זאת בחלקו התחתון של הירדן, ממוצא הירדן מהכנרת ועד לשפך הנהר לים המלח, הירדן זורם בתוך פשט הנהר — גאון הירדן בעברית, ז'ור בערבית — כאשר בין קו המצוקים בין שני חלקי גאון הירדן הנהר מתפתל ומתפתל ולמעשה עובר מרחק אווירי של 100 קילומטרים ב־250 קילומטרים של נהר. הפיתולים — המכונים נפתולים בפי הגיאוגרפים — מאפשרים לנהר להתגבר על הפרש הגובה בין הכנרת לים המלח — 200 מטרים ויותר — מבלי לייצר מפלים לאורך הדרך.
נפתולי הירדן אינם קבועים. הם משתנים מעת לעת עם הזרימה. הנהר חותר בחוואר הרך שבתוכו הוא זורם בצד אחד של קשת הנפתול וסוחף את החומר אל צידה השני של קשת. בצורה כזו הנפתולים הולכים והופכים צרים עד שקצה האחת של הנפתול פוגש בקצה השני, אז מתנתק הנפתול מן הנהר והופך לאגם נטול זרימה עד שהוא מתייבש. בצדו ממשיך הנהר באפיקו החדש והישר, עד שהוא חותר לעצמו נפתול חדש. התהליך הזה גורם לתזוזה של ערוץ הנהר ולמפולות שמעת לעת יכולות לגרום אפילו לעצירת הזרימה לכמה שעות — זמן מספיק בכדי לאפשר לבני ישראל לחצות בחרבה, ובטח לאליהו הנביא ולאלישע. התהליך הזה גם גורם לנדידת אפיק הנהר כולו מערבה כך שכיום, המנזרים שנבנו על שפת הנהר במאה הששית — ממזרח לירדן ־כבר לא נושקים למים.
אם הגישה לערוץ הנהר בחלקו העליון של הירדן קלה ונגישה, לערוץ בחלקו התחתון מסובך יותר להגיע. גאון הירדן בצד הישראלי נמצא מאחורי גדר המערכת ובצד המזרחי תחת שליטת צבא ירדן המונע גישה חופשית אל הערוץ. משום כך, עלתה ופרחה הצמחייה והתרבו בעלי החיים. מאז שנות התשעים והסכם השלום עם ירדן גם הפעילות הצבאית הישראלית בצד המערבי של הירדן התמעטה, המוצבים ננטשו וכיום הם מהווים בית לעשרות אלפי עטלפים — חלקם ממינים שכבר חשבו שנכחדו מזמן מהעולם. בגבעות החוואר חזירים חורצים שבילי הליכה, שועלים, זאבים ואולי אפילו נמרים מתקיימים יפה בתוך סבך הצמחייה, ציפורי שיר מקננות במצוקים, בזים תופסים עמדה על פסגות המצוק, ועופות נודדים — מדורסים ועד לעופות המים — מוצאים לעצמם מקלט נוח במאגרי המים וליד ערוץ הנהר.
זרימת המים בחלקו התחתון של הירדן מועטה. יש תוכניות לעידוד הזרם, כוונות טובות — אבל בפועל זרימת המים, בעיקר בקיץ, חלשה ביותר. הנהר המרכזי של ארץ ישראל, זה ששירים רבים נשזרו בו — שיריים עבריים כמו גם שירי נשמה אמריקאיים — מציג במפגש איתו פכפוך לא מרשים שרק שטפונות החורף מהנחלים הנשפכים אליו ־עוד מצילים אותו מעת לעת. בימים בהם היה הירדן נהר שרוחב ערוצו הגיע ל־200 מטרים ולעתים אף יותר, הוא היה מקור המים העיקרי של ים המלח. כיום בשל הדלדלות הזרימה ים המוות הולך ומתייבש, נסוג מחופיו ומתקפל לתוך עצמו. אחד המקומות בהם אפשר לראות את התהליך הזה בבירור הוא שפך הירדן לים המלח. בשלושים השנים האחרונות ירד מפלסו של ים המלח בשלושים מטרים או יותר והחוף הצפוני נסוג כשני קילומטרים דרומה. הירדן נאלץ לחתור לעצמו נתיב חדש אל תוך הים הנסוג והתוצאה היא קניון מרשים בעומק של 30 מטרים בשפך הירדן אל ים המלח. המראה, מעמדת התצפית האחרונה בקו המוצבים הישן של צה"ל, מרשים ביותר — אך משמעותו עצובה.
אולי בשל תפקידו כגבול במשך מרבית שנות המדינה, הפך הירדן בעינינו למקום לא מטויל, ארץ ספר. אבל זהו אחד מתוואי הנוף המרתקים והמעניינים ביותר בארצנו. כולי תקווה שגיליון נהר הירדן יחד עם מדריך האתרים זה ימריצו אותנו לנסות להכיר,לשמר וגם ליהנות מאחד הנהרות המפורסמים ביותר עלי אדמות.

ידין רומן

ממקורות הירדן לכנרת

א דיכה
אתר עתיקות. שרידים של בית כנסת מתקופת התלמוד והמשנה. חלק מהשרידים במקום הועברו לעין גב אחרים נעלמו. במאה ה־19 עוד אפשר היה להבחין בקווי המתאר של בניין בית הכנסת כיום לא שרד מזה דבר. במקום פעלה טחנת קמח שהופעלה על ידי אמה שהזרימה את מי הירדן ממקום גבוה יותר אל הטחנה.

אחוזת דוברובין (תומר הו)

אחוזת דוברובין
אתר התיישבות. מבנה אחוזה עם חצר פנימית ובאר אנטילית. כאן הייתה אחוזתה של יואב דוברובין, גר שעלה ארצה מרוסיה בגיל מבוגר עם משפחתו והתיישב במקום למרות איבתם המופגנת של אנשי ראש פינה ויסוד המעלה. דוברובין הקים משק לתפארת, בעקשנות, תעוזה ואמונה הקים חווה חקלאית לתפארת. למד לקיים חקלאות מצליחה באזור הודות לעקשנות, תעוזה ואמונה, והיה לאחד מאגדות ההתיישבות בעמק החולה. לאחר ששנים מבניו של דוברובין ושנים מנכדיו מתו במחלת המלריה עברה המשפחה לראש פינה. באחוזה נותר יצחק דוברובין, הבן הבכור. ב־1968 כשהזדקן יצחק דוברובין ולא היה מי שישאר באחוזה הורישו בני המשפחה את האחוזה לקרן קיימת לישראל. בשנת 1982 הוקמה, ביוזמת יוסי מזרחי, ראש המועצה המקומית יוסי המעלה, "העמותה לשחזור אחוזת דוברובין" שבמשך ארבע שנים שחזרה ושימרה את האחוזה. כיום פועל במקום מוזיאון וגן אירועים.

אל עג'ר
כפר שיעי-עלווי על גדתו המזרחית של קניון הבזלת של נחל שניר, מעל עינות הווזאני, ממקורות המים החשובים של נחל שניר. על פי חלק מגרסאות הכפר הועבר על ידי לבנון לסוריה בשנות הששים כחלק מהניסיונות של הסורים להטות את מקורות הירדן. לאחר מלחמת ששת הימים בחרו תושבי הכפר להצטרף לישראל. כיום קו הגבול בין ישראל ללבנון עובר בין החלק החדש והישן של הכפר. סידורים מיוחדים מאפשרים לתושבים לעבור בין שני חלקי הכפר. בתחום הכפר מספר אתרים קדושים: מקום תפילה עלווי הנקרא מקאם אלארבעין — או מסגד יעקוב ובסמוך לו קבר שיח אלמהנה. כניסת ישראלים לכפר אסורה.

אנדרטת קרב תל מוטילה (ד"ר אבישי טייכר)

אנדרטת קרב תל מוטילה
אנדרטה ולצידה חניון אקליפטוסים מסודר ויפה המשקיף על הגולן, הכנרת והירדן. האנדרטה הוקמה לזכרם של נופלי קרב תל מוטילה שנערך מ־2 ועד 6 מאי 1951. בקרב, השנוי במחלוקת, נהרגו 41 חיילי צה"ל וכ־70 נפצעו. הקרב היה ניסיון להניס מגבעת תל מוטילה בשטח המפורז יחידה סורית שחדרה מעבר לגבול. חלק גדול מהחיילים שנשלחו להילחם בסורים היה עולים חדשים. חלקם ללא הכשרה צבאית מספקת, ומבלי שידעו לדבר עברית. בקרב דווח על 31 הרוגים, כאשר 10 חללים נוספים צורפו לנופלים בקרב לאחר זמן. מפקד החטיבה, מאיר עמית, ומפקד הגדוד, רחבעם זאבי, פיקדו על הקרב מהמושבה מגדל ולא הגיעו כלל לאזור הקרבות. הקרב נחשב לאחד הכישלונות הפיקודיים הקשים של צה"ל ואחד הגורמים בשינוי שיטת הפיקוד הצה"לית — תפיסת "אחרי" שהוכנסה לצה"ל בהשפעת יחידה 101.

אשמורה
ישוב נטוש. ב־1946 הוקם במקום יישוב בשם דרדרה, כשם המעיין והנחל היורד מהגולן לכאן. הגישה היחידה ליישוב הייתה בשיט על פני אגם החולה. במלחמת העצמאות היישוב נהרס. ב־1953 חודש כהיאחזות נח"ל — אחד משתי היאחזויות הנחל במזרח עמק החולה — אשמורה ונטורה. שני היישובים ניטשו בראשית שנות הששים.

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים (אילנה שקולניק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים
בין שאר ישוב לדפנה, הוקם אתר הנצחה ל־73 ההרוגים באסון התנגשות המסוקים שאירע ב־4 בפברואר 1997. אתר ההנצחה מורכב ממספר אנדרטאות, אחת מהן על גדת נחל הדן ואחרת מרשימה ופיסולית.

בית הלל
מושב עובדים. נקרא על שם ד"ר הלל יפה, רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה איש ציבור וחוקר. היישוב הוקם ב־1940.

בקעת בית ציידא (הבטיחה) (אברהם גרייסר)

בקעת בית ציידא (הבטיחה)
בקעת בית ציידא היא בקעה רחבה לחופי הכנרת שדרכה זורם הירדן מהיציאה מהירדן ההררי ועד לשפך הירדן לכנרת. זו הבקעה הרחבה ביותר לחופי הכנרת ואליה זורמים הנחלים זוויתן, משושים, דליות ויהודיה ויוצרים בה ערוצי זרימה במשך כל השנה וקרקע חקלאית פוריה. בתקופה הבית הראשון שכנה בבקעה העיר "צר" — כיום תל בית ציידא, שהייתה בירת ממלכת גשור. גשור קיימה קשרים הדוקים עם בית דוד, ומעכה בת תלמי מלך גשור נישאה לדוד והיתה אמו של אבשלום ותמר. בתקופה הרומית עברה בבקעה דרך רומית סלולה שהובילה מכפר נחום לבשן. רבים מחכמי המשנה והתלמוד מזוהים עם בקעת בית ציידא כמו "אבא גוריון איש ציידן" ו"אבא יודן איש ציידן". כמו כן שש מתלמידיו של ישו היו בני בית ציידא — כולל שמעון בר יונה, הוא פטרוס האפיפיור הראשון. על פי המסרת הנוצרית כמה מנסיו החשובים של ישו התרחשו בבית ציידא.
בתחילת המאה ה־20 נעשו נסיונות רבים לרכוש את קרקעות הבטיחה על מנת לישב בהם יהודים. החשובות באדמות אלה היו אדמות "בית הבק" — שנקראו על שמו של בעל הקרקעות במקום. ב־1904 התיישבה קבוצת יהודים מחצי האי קרים שברוסיה ב"בית הבק" והתקיימה במקום במשך חמש שנים עד שהוכרעה על ידי המלריה ועל ידי הבידוד. ב־1934 נחתם חוזה בין יהושע חנקין לבין נציגי אחד עשר יורשי הבק על רכישת 300 אלף דונם בבטיחה ובגולן. רכישת הקרקעות נועדה לתת ליישוב היהודי שליטה על הכנרת מכל עבריה. כיוון שהבטיחה והגולן היו חלק מהמנדט הצרפתי על סוריה הקים חנקין חברה שנקראה "החברה לפיתוח הגולן והבטיחה". אולם יורשי הבק לא הצליחו לפנות את האריסים מעל הקרקעות והעתונות הערבית גילתה כי הציונים הם אלה שעומדים מאחורי החברה החדשה. בסופו של דבר היוזמה לרכישת הקרקעות כולל יוזמה אחרת לרכישת 700 אלף דונם בגולן מצפון מזרח לכנרת מעמק הבטיחה ועד לקוניטרה לא יצאה אל הפועל בעיקר בגלל התנגדות השלטון הצרפתי.
בבקעת הבטיחה מגוון נופים ייחודיים של ערוצי מים וצמחיית נחלים. כ־9,000 דונם מהבקעה הם שמורת טבע והאזור שמסביב לתל בית ציידא הוא פארק רחב ידיים לאורך ערוצי הירדן — פארק הירדן — בניהולה של הקרן הקיימת. בשמורה שני מסלולי הליכה בערוצי הנחלים — רובם בתוך המים. מסלול הזאכי — ערוץ מאחד של נחל משושים ויהודיה — ומסלול המג'רסה. כמו כן עובר בבקעה שביל סובב כנרת.

גבעת האם
הגבעה נקראת על שם הנרייטה סאלד, ה"אם" של עליית הנוער (תאריך פטירתה הוא יום האם הישראלי, אף שהייתה חשוכת ילדים). בערבית שמה של הגבעה "תל אבו חנזיר" — תל החזיר. על הגבעה נקודת ציון משולשת (טריג) שהבריטים הציבו כחלק מסקר המיפוי של ארץ ישראל. בתחילת מלחמת העצמאות נכבשה הגבעה על ידי הסורים אך צה"ל כבש אותה בחזרה והקים בה מוצב. ב־1956 האו"ם החרים את הנקודה והפך אותה למוצב של הארגון. בקרבות על המים בשנות הששים התרחשו במקום תקריות אש רבות.

אנדרטה על תל פאחר, ובה רשימה של חללי הקרב, וחללים נוספים (סטפני גרומן)

גבעת עזז — תל עזזית — תל פאחר
גבעה רמה הנישאת מעל לעמק החולה ולערוץ נחל חרמון (בניאס). המקום נכבש במלחמת העצמאות על ידי יחידה מחטיבה 9, בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם הסורים הגבעה נחשבה לשטח מפורז, אך הסורים השתלטו עליה וביצרו אותה. בקרב העלייה לרמת הגולן במלחמת ששת הימים נכבש המקום על ידי גדוד 51 של חטיבת גולני. הקרב הקשה ביותר בעלייה לרמת הגולן היה בתל פאחר, מעל לגבעת עזז. תל פאחר היה חלק מקו המוצבים הסורי השני. המקום נכבש על ידי גדוד 12 של גולני בקרב דמים שגבה 34 הרוגים. בתל פאחר אתר הנצחה לחללי הקרב ומכשירי הסברה קוליים המסבירים את מהלך הקרב.

מדריך מטרופוליס: ירושלים

7715733120_9991134af0_o

על חומותיך

המדריך הזה אינו מדריך על כל מה שיש לראות בירושלים. הוא בעיקרו מדריך למוזיאונים, למרכז העיר, לעיר העתיקה ולעיקרי אתריה של ירושלים.
אתר התיירות המרכזי של ירושלים הוא העיר העתיקה, שמעת לעת יודעת ימי סער וגעש, בעוד שבימים אחרים השקט שורר בסמטאותיה. המדריך הזה הוא מעין תקווה לימים רגועים שבהם אפשר ליהנות ממלוא מכמניה של העיר העתיקה.
המדריך הראשון שחיברתי על ירושלים, יצא לאור בשנת 1978. היה זה ספרון קטן באנגלית, שעסק במלאכות המסורתיות של העיר העתיקה ונקרא
The Jerusalem Shuk Book. הוא הכיל את החומר שאספתי עקב עבודתי בהדרכה ובהקמת מכון הנוער של יד בן צבי, במחיצתה של רחל ינאית בן צבי. שווקי העיר העתיקה באותם ימים שקקו במלאכות ועיסוקים מסורתיים, שאת המידע ההיסטורי עליהם ליקטתי מתוך הספר הנפלא "מלאכות ומנהגים בפלסטינה" שיצא לאור בשנת 1928, פרי עטו של חוקר ארץ ישראל, גוסטב דאלאמן. Arbeit und Sitte in Palastina 1928 כלל שמונה כרכים בגרמנית, ששעות רבות שקדתי עליהם בעזרת הגרמנית הרצוצה שירשתי מבית הורי, מילון, ועובדי ספריית יד בן צבי (התרגום לאנגלית של כל שמונת הכרכים יצא לאור בשנת 2013). בנוסף עברתי על ספריו של פרופסור שמואל אביצור, שעסק אף הוא במלאכות של המאה ה־19 ועל ספרי המסעות הרבים שנכתבו במאה ה־19 וראשית העשרים.
ב־1978 רבים מהמלאכות והמנהגים העתיקים של ארץ ישראל עוד שרדו בעיר העתיקה, ומהם אפשר היה להבין פסוקים עלומים בתנ"ך והסברים מפולפלים במשנה ובתלמוד. בשוק החציר — סוק אל חוצור — מכרו סלים ומחצלאות קלועים משריגי גפן ומקני גומא, בשוק הבשר — סוק אל לחאמין — בכוך קטן, ישב בונה המברשות שהתקין מטאטאים ומברשות מקש וזרדים. ברחוב בית הבד — סוק חאן א־זית, עבד קוצץ הפטרוזיליה שעירבב במיומנות את הפטרוזליה בבשר הטחון שהביאו הלקוחות. מוכרי הבשמים עוד מכרו שיקויים ותבלינים בשוק הבשמים וצורפים עדיין עבדו בשוק אל־חווג'את — שוק האדונים, כפי שנקרא אז שוק הצורפים. מדריך גדול יותר חיברתי על ירושלים ב־2010 שכלל מדריך מקיף לאתרי העיר העתיקה.
בין הספר הראשון לשני עברו הרבה תיירים וצליינים בוויה דולורוזה — והרבה מהמלאכות, שאפשר היה ללמוד מהם על ימיה הקדומים של הארץ, נעלמו. המחצלאות והסלים בשוק החציר הגיעו מהמזרח הרחוק, מחנויות הבשמים הנפלאות עם עשרות מגירות העץ הקטנות, נותרו רק שלושה, ומתקין המברשות וקוצץ הפטרוזליה כבר הגיעו לגבורות ופרשו ממלאכתם.
כיום כל המלאכות האלו אינן עוד. לא השכלנו לשמר את המסורות העתיקות הללו. החלפנו אותן בחנויות של מזכרות לתיירים. העיר העתיקה מכניסת האורחים של פעם, הפכה פניה. מודרנה וקיצוניות, שאולי הולכים יחדיו, התפשטו בסמטאות.
המדריך הזה הוא תקווה. תפילה שנדע לשמר את מה שעוד נותר מהמקום הזה, שמקפל בתוכו את כל פרקי תולדות הארץ, מלאכותיה ומנהגיה. נקווה לימים של שלום שנוכל לשוב ולשבת לכוס תה עם נענע במדרגות הוויה דולורוזה, להתענג על כנאפה בחאן א־זית, ולטעום מהסיניה הנפלאה במסעדות הכוכים של שוק הבשר.

ידין רומן

אתרים ואטרקציות

בית הכנסת הגדול
רחוב המלך ג'ורג' 58
02-6230628
סיורים מודרכים בתיאום מראש
מאז חנוכתו בשנת 1982 משמש בית הכנסת כמרכז רוחני ודתי, המושך אליו תיירים ומבקרים. אולם התפילה רחב הידיים, שבו כ־1,400 מושבים, מעוטר בלוחות שיש, בנברשות זכוכית, בחלונות צבעוניים ובעבודות עץ מגולף. היצירה הבולטת מכולן היא הוויטראז' שמעל ארון הקודש בחזית האולם, שעוצב על ידי האמנית רגינה היים

בית ילין מוצא (באדיבות מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל)

בית ילין במוצא
לתיאום ביקורים:
02-5345443
yellin@shimur.org.il

בית ילין במוצא הוא אתר מורשת קסום במיקום פסטורלי במבואות ירושלים, אשר נבנה ב־1890 ושימש כביתם של יהושע ילין ורעייתו שרח לבית יהודה, המשפחה הראשונה שהתיישבה במקום. הבית שוקם ושומר באופן מוקפד כמו גם סביבתו — המרתף ששימש כרפת, הבוסתן החקלאי והכרם, עצי הפרי, חלקת התבלינים ועוד. ניתן לצאת מכאן לסיורים מרתקים בסביבה.

מבט אל שביל הכניסה של בית המשפט העליון (תמר הירדני)

בית המשפט העליון
פינת הרחובות קפלן וזוסמן
ב־1986 נערכה תחרות בינלאומית לעיצוב בית המשפט העליון. הזוכים היו רם כרמי ועדה כרמי־מלמד. הבניין עוצב בסגנון שכולל מרכיבים ים תיכוניים, ירושלמיים, וארכיטקטורה מודרנית. הבניין כולל חצרות פנימיות, גנים ונוף נאה הנשקף מלשכות השופטים אל עבר העיר. דרך מרוצפת ושקועה מובילה מבית המשפט העליון אל הכנסת. הדרך היא סמלית בלבד (היא נעולה משני צדדיה) ומצביעה על הקשר בין הרשות השופטת למבצעת. בתוך המבנה תצוגה של ממצאים ארכיאולוגיים, בין היתר רצפת הפסיפס מבית הכנסת העתיק בחמת גדר, ליד טבריה.

בנייני האומה — מרכז הקונגרסים הבינלאומי  (מיכאל יעקובסון)

בנייני האומה
כניסה ראשית מרחוב העלייה
02-6558558
www.iccjer.co.il

בניין הקונגרס הגדול של העם היהודי נחנך באופן רשמי בשנת 1956, עם הקונגרס הציוני העשרים וארבעה. בנייתו של הבניין עדיין לא הושלמה אז, והשלד הלא גמור עמד עוד שנים רבות על הגבעה. ירושלמים כינו את הבניין "חירבת אל אומה". ב־1958, טרום השלמת המבנה, התקיימה בבנייני האומה תערוכת העשור, כאשר אלפי ישראלים עלו לרגל לירושלים לראות את הישגי עשר השנים הראשונות של המדינה. הבניין הושלם בשנת 1963.
הבניין תוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר, כאשר מעל לקיר הכניסה הגדול היה אמור לעמוד פסל מונומנטלי, שהוזמן מהאמנים יוסף זריצקי ויצחק דנציגר. הפסל מעולם לא נוצר, והקיר הגדול כוסה בקיר זכוכית בשנת 1995. בשנת 2000 נוסף אגף חדש לבנייני האומה — אולם טדי קולק. בזמן בניית האגף החדש התגלו שרידים של מחנה צבאי רומי של הלגיון העשירי, שהחריב את ירושלים בשנת שבעים, והוצב בעיר במשך 250 השנים הבאות. הבניין ידוע כיום כמרכז הקונגרסים הבינלאומי של ירושלים.

גבעת רם
עם סיום מלחמת העצמאות ניגשה המדינה לתכנן את תוכנית המתאר הראשונה לעיר הבירה. גבולות העיר הורחבו מערבה ובתווך, בין הגרעין הישן של העיר לשכונות החדשות, תוכנן מרכז לאומי חדש — מקום מושבן של מוסדות המדינה והממשלה. "הקפיטול" של ירושלים תוכנן על גבעה רחבה מדרום וממערב לרחוב יפו, שעליה עמד לפני קום המדינה כפר ערבי בשם שייח באדר. שמה של הגבעה הוחלף לגבעת רם.
האדריכל אריה שרון, שעמד בראש מחלקת התכנון של משרד הפנים, עיצב ב־1949 את התוכניות הראשוניות לגבעה. על פי התוכנית, בניין הכנסת תוכנן להיבנות בחלק הצפוני והגבוה ביותר של הגבעה בסמוך לרחוב יפו, וסמוך לכנסת יוקם "בנייני האומה", המכלול יצור חיבור בין הכנסת לבין העם היהודי. שני המבנים תוכננו לעמוד בקצותיה של רחבה גדולה. במורד הגבעה תוכננה רחבה נוספת, "רחבת המצעדים", שמסביבה יוקמו משכן הנשיא ומשרד ראש הממשלה.
התוכנית המקורית מעולם לא יצאה אל הפועל והמבנה היחיד שהוקם בחמש השנים הראשונות למדינה היה בנייני האומה. כל המבנים האחרים; הכנסת, משרדי הממשלה, בית המשפט העליון, בנק ישראל, האוניברסיטה העברית, שדרת המוזיאונים, וכעת גם הספרייה הלאומית הנמצאת בבנייה, ותכנית להקמת בית ראש הממשלה — נבנו וייבנו בהמשך ללא כל תוכנית מרכזית, מעין גיבוב של מבנים שנבנו אד הוק.

גינות סחרוב (ארכיון מטרופוליס)

גינות סחרוב
בין הרחובות מגיני ירושלים ושדרות בן־גוריון
הגינות נקראות על שם אנדריי סחרוב, פיסיקאי סובייטי ופעיל זכויות אדם שזכה בפרס נובל לשלום.

גן בלומפילד
רחוב דוד המלך, ירושלים
פינה ירוקה בין שכונות ימין משה ומשכנות שאננים, בסמוך לטחנת הרוח. בחלקו הצפוני של הגן פורחות ערוגות פרחים עונתיים, ובדרומו ניצבת מזרקת האריות, שתוכננה על ידי אמן גרמני והוענקה כשי לבירה על ידי גרמניה המערבית בשנת 1989.

שעון פרחים ברחבת יוסף חקשורי בקצה גן הוורדים (ד"ר אבישי טייכר)

גן הוורדים
כניסה מרחוב קפלן
הגן משתרע בין הכנסת לבין בית המשפט העליון והוקם ב־1981. בגן בריכה אורנמנטאלית, גן יפני, כמה מפלי מים ו־15,000 שיחי ורדים. ב־1984 הוקם בראש הגן "גן האומות" — שבו כל אומה עיצבה חלקה, בהתאם לאופיה הלאומי. בגן האומות עבודות פיסול של אמנים ידועים כמו ג'אן מירו, בוורלי פפר, וגבריאל היידקר. בסמוך לגן נבנה אקווריום ירושלים, שעדיין לא נפתח לקהל.

גן החיות התנ"כי (אלכסנדר מובצ'ן)

גן החיות התנ"כי
דרך אהרון שולוב 1
02-6750111
גן חיות ייחודי, שחלק מבעלי החיים שבו קשורים לארץ ישראל או מוזכרים בתנ"ך, בעוד שאר החיות מייצגות אזורי גידול מגוונים מכל יבשות תבל. בגן תצוגת חיות קטנות, כלובי ציפורים, אקווריומים ומספר גרעיני רביה של בעלי חיים שנכחדו מנופי הארץ. הגן בנוי בשני מפלסים, שלאורכם נמצאות תצוגות בעלי החיים, ומסלול התנועה בו מעגלי. מיצג תלת ממדי לילדים מוקרן במפלס הכניסה.

גן הפעמון
רחוב ז'בוטינסקי 1
02-5618514

הפארק העירוני השני בגודלו בבירה, שבלבו העתק של פעמון החירות של ארצות הברית. בתחומי הגן שוכן תאטרון בובות, תאטרון "הקרון".

גן הארי סאקר
שד' בן צבי יצחק 1
הגן, בחלקו העליון של עמק המצלבה, הוקם בשנת 1965 בתרומתו של הארי סאקר, מנהיג ציוני מאנגליה. בגן נערכים רבים מהאירועים והפסטיבלים המרכזיים בירושלים.

גן השושנים
בין הרחובות פינסקר ודובנוב
גן ציבורי בשכונת טלביה, שהוקם בשנות ה־20 על ידי הבריטים. הגן שוקם ב־1992. במקום תצפית אל עבר המושבה הגרמנית.

גן רבינוביץ'
רחוב טהון פינת רחוב הנטקה
גן שעשועים בשכונת קרית היובל, המוכר בשם "גן המפלצת", הודות למגלשת הבטון הגדולה הניצבת בו, המעוצבת כראש של יצור פנטסטי. הפסלת הצרפתיה ניקי דה סן פאל יצרה את המפלצת כייצוג של אשה בשרנית החולשת על הפארק מחד, המשרה תחושה נעימה על הסובבים מאידך. בגן מתקנים נוספים, הנחים בצלה של המגלשה יוצאת הדופן.

הארכיון הציוני המרכזי
רחוב שזר 4
02-6204800

הבניין, בצידו המערבי של בנייני האומה, מכיל את ארכיונה של התנועה הציונית. הפריטים בארכיון הם מהשנים 1970-1880, ומתעדים את צמיחתה והתפשטותה של התנועה הציונית, הקמתה של מדינת ישראל, ופרקים בתולדות העם היהודי. בארכיון שמורים גם מכתביהם וכתביהם הפרטיים של פעילי התנועה הציונית. ארכיון הסרטים היהודים של סטיבן שפילברג שמור אף הוא בארכיון הציוני.

הגן הבוטני בגבעת רם (עדיאל לו)

הגן הבוטני האוניברסיטאי
יהודה בורלא 1
02-6794012

אוסף הצמחים החיים הגדול ביותר בישראל. בגן גדלים יותר מ־6,000 מיני צמחים שונים מהעולם, המוצגים בחלקות גיאוגרפיות המדמות את נופי הצומח של כל יבשת. הגן משמר צמחים רבים בעלי ערך אסתטי, בוטני וחקלאי, ומהווה מקלט ליותר מ־200 מינים של צמחים בסכנת הכחדה בארץ.

הכנסת, מבט מרחבת הטקסים (יהושוע פקוין)

הכנסת
קרית בן־גוריון
02-6753396
הכניסה חופשית

מרכז המבקרים של הכנסת מציע לקהל סיורים ופעילויות במגוון רחב של נושאים. הסיור עוסק בדמוקרטיה הישראלית, בתפקידיה ובעבודתה של הכנסת ובפריטי האמנות במשכן. הסיור עובר בין ועדות הכנסת, אולם המליאה, טרקלין שאגאל ועמדת מגילת העצמאות. הסיורים נערכים בימים ראשון וחמישי בשעות 14:00-8:30 ואורכם כשעה.

התחנה לחקר ציפורי ירושלים
רחוב רוטשילד, קרית נאום
02-6537374

אתר הטבע העירוני הראשון בישראל החוקר את פעילותן של הציפורים בעיר, המשמש במקביל כמרכז קהילתי למחקר והחינוך. אפשר להצטרף לסיור מודרך שנמשך כשעתיים.

טחנת הרוח
רחוב ימין משה 1
הכניסה חופשית

הטחנה הנודעת של משכנות שאננים שוכנת בכניסה לשכונה והיא המבנה הראשון שנבנה בה ב־1858. כיום פועל כאן מוזיאון צנוע המוקדש לקורות חייו של יוזם הטחנה משה מונטיפיורי.

מבט מכיוון גן סאקר לעבר מנזר המצלבה (שיר קיש)

מנזר המצלבה
כניסה מרחוב אברהם גרנות
02-6790961

במורד עמק המצלבה ניצב המנזר היווני־אורתודוקסי הזה שנבנה בשנת 1038 באתר שבו על פי המסורת הנוצרית צמח העץ, שממנו הכינו את הצלב שעליו נצלב ישו. מנזר ראשון הוקם באתר הזה במאה השישית. הוא נהרס בשנת 614 על ידי הפרסים. המנזר נבנה מחדש במאה ה־11 על ידי מסדר של נזירים מגאורגיה. במאה ה־17 רכשה הכנסייה היוונית־אורתודוקסית את המנזר. עד לתחילת המאה העשרים המנזר שימש כסמינר תיאולוגיה, אחד הסמינרים החשובים ביותר של הכנסייה הנוצרית המזרחית. במנזר תצוגה של פסיפסים וציורי פרסקו מהמאה ה־16 וה־17.

מעלית הזמן ירושלים
שדרות ממילא, יצחק קריב 6
02-6248381

מעלית הזמן הנה חוויה אינטראקטיבית שלוקחת את המבקרים אל מקומות ייחודיים ומענינים: מסע במעלית הזמן אל סודות ירושלים, אל החלל, מסע בקפסולה זעירה אל תוך גוף האדם ומסע אל נפלאות העבר, ההווה והעתיד של בירת ישראל.

עמק הצבאים
צומת פת-הרצוג
052-3869488

עמק פתוח המשתרע על שטח של 205 דונם בדרום־מערב ירושלים, שזכה לשמו הודות לעדר צבאים החיים בו. הפעילות באתר מותאמת לאוכלוסיה מגוונת: משפחות, בני נוער, תלמידים, בני הגיל השלישי, תיירים, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ועוד. מלבד מפגש בלתי אמצעי עם הטבע ובעלי החיים, המבקרים במקום זוכים לחינוך חברתי וסביבתי, חיזוק הזיקה בין התושבים העיר לסביבתם וחשיפה למגוון תופעות טבע ייחודיות לירושלים.

פארק רבין
כביש 38, בין מחלף שער הגיא למסילת ציון
פארק מיוער, המשתרע על פני שטח של 15 אלף דונם בקרבת שער הגיא. הפארק כולל שטחי יערות ואתרים היסטוריים וארכיאולוגיים.

קו 99 — סובב ירושלים
יפו 224, ירושלים
02-5314600

קו האוטובוס מספר 99 של חברת אגד וסיטי טורס מציע סיור באוטובוס תיירותי בן שתי קומות, העובר באתריה ההיסטוריים והמרכזיים של העיר. ניתן לערוך את הסיור המעגלי השלם הנמשך כשעתיים, או לעלות ולרדת מהאוטובוס ללא הגבלה ב־28 תחנות ולבקר באתרים ובאטרקציות שלאורכו. הדרכה בשמונה שפות זמינה באמצעות אוזניות שמע אישיות.

שדרת אלרוב בממילא בלילה (עדיאל לו)

שדרות ממילא
בין צומת אגרון לגיא בן הינום
02-6360000

קניון פתוח בו בתי העסק שוכנים במבנים היסטוריים יפים במיוחד, שבזכות סמיכותו לשער יפו ומגדל דוד הפך לאחד ממוקדי הקניות המרכזיים בעיר. במתחם חנויות יוקרה, סניפים של רשתות בין־לאומיות, גלריות אמנות, בוטיקים, מלונות, מסעדות ובתי קפה. בצדי השדרה מוצבים פסלים וציורים של אמנים מקומיים וזרים ובמקום מתקיימים אירועי תרבות, תערוכות פתוחות ומופעי רחוב.

שוק מחנה יהודה
בין רחוב יפו לרחוב אגריפס
אחד השווקים המפורסמים בישראל. ראשיתו בסוף המאה ה־19 ומאז שינה את פניו אין־ספור פעמים. בין דוכני המזון הוותיקים קמו בתי קפה ומסעדות, חנויות אופנה ואוכל טבעוני, שהפכו את השוק לאתר תיירות מבוקש. ניתן לסייר בשוק באופן עצמאי, לרכוש את כרטיס הטעימות (המאפשר טעימה מדוכנים וחנויות נבחרות), לסיור המודרך, או לקחת חלק בסדנת בישול.

שמורת הר הטייסים
כביש 395, בין מושב רמת רזיאל לאיתנים
שמורה קטנה סביב אחת הפסגות הגבוהות בהרי ירושלים, המתנשאת לגובה של 796 מטרים, ובה שוכן אתר הנצחה לחללי חיל האוויר. הצמחיה במקום מורכבת מחורש של אלון מצוי ואלה ארצישראלית, שבצליהם גדלים סוגים רבים של סחלבים (הפורחים בחודש מרץ) ומתגוררים בעלי חיים כמו שועלים, תנים, דורבנים ועוד. בחלקה המזרחי של השמורה נובע מעין עין טייסים.

תל מגידו

 המשלחות והחופרים

שער הברונזה

המקדשים

הארמון המזרחי

האורוות‭ ‬הדרומיות

עלייתו‭ ‬ונפילתו‭ ‬של‭ ‬המלך‭ ‬הצדיק

טיול עירוני, מוזיאון, יקב ונופש

קיץ בגליל

במיוחד לקוראי האתר ארבע הצעות לבילוי

בין‭ ‬החומות: יום‭ ‬סיור‭ ‬בעכו‭ ‬העתיקה

ב־20 במרץ 1799, הטיל נפוליאון מצור על עכו — יעד חשוב בדרכו לבסס לעצמו אימפריה במזרח. המצביא בן השלושים היה בתחילת דרך צבאית מסחררת, וניחן בכישרון אסטרטגי וצבאי שאף צבא לא הצליח עד אז לעמוד מולו. מולו ניצב מושל עכו, אחמד אל ג'זאר. נפוליאון ציפה שעכו תיפול תוך ימים ספורים, כאשר צבאו נוחל בינתיים הצלחות מסביב, כולל אחד מגדול ניצחונותיו — קרב התבור. אבל עכו לא נפלה. העיר עמדה איתנה, כאשר מהים היא נעזרת בצי הבריטי. 54 ימים נמשך המצור, עד ש נפוליאון וויתר, והחליט לסגת חזרה למצרים ולסיים את ההרפתקה שלו במזרח.
עכו היא אחת הערים העתיקות ביותר בארץ. עברו והתגוררו בה הפיניקים, היוונים, הרומאים, המוסלמים, הצלבנים, הממלוכים, התורכים והבריטים. ההיסטוריה המרתקת שלה מציצה מתחת למבנים העתיקים.
אי אפשר להכיר לעומק את כל פרקיה של עכו ביום סיור קצר. אבל בהחלט אפשר לראות את האטרקציות המרכזיות — ואז לחשוב על המשך.
יום סיור בעכו כדאי שיתחיל במרכז המבקרים בחצר המצודה, "ממלכת האבירים". כאן אפשר לצפות בסרט קצר על עכו ולצאת לסיור עם מכשיר הדרכה קולי. ראשיתו של כל סיור בעכו הוא ביקור במצודה הצלבנית הגדולה, מצודת רובע המסדר הצלבני ההוספיטלרי, אחת המצודות הצלבניות הגדולות בעולם. במקום, ("אולמות האבירים") שרידים של המרכז ההוספיטלרי הגדול שבו אפשר לראות את מקומות ההתכנסות של האבירים, הלינה, חדר האוכל, הכנסייה והחצר הפנימית. במרחב העצום של המצודה הוקם "רחוב אומנים" שבו מוצגות יצירות של אומנות עתיקה ואפשר להתנסות במשחקים של ימי הביניים.
מהמצודה נצא לביקור בחמאם התורכי המחודש. לוותיקים שבינינו החמאם מוכר כמקום שבו החלה הפריצה לכלא עכו (והוא מופיע בסרט "אקסודוס", כאשר פול ניומן עובר בין המתרחצים ומצווה עליהם לשתוק). כיום מוצגת במקום חווית מולטי־מדיה המתמקדת בסיפורו של הבלן האחרון. מבעד לעיניו של הבלן מתוארת ההיסטוריה העותומנית של עכו.
משם נעבור לביקור במוזיאון עוקשי לאמנות מודרנית, המציג תערוכות מתחלפות. כיום מוצגת במוזיאון התערוכה "שני צלמי רחוב". משם אפשר לעבור למוזיאון האתנוגרפי של העיר, "אוצרות בחומה".
כדי להרגיש מעט טמפלרים נרד למנהרת הטמפלרים, מנהרת מילוט ומסלול תת־קרקעי החוצה את עכו ממזרח למערב. המנהרה מרוצפת במשטחי עץ מעל המים הזורמים בקרקעיתה ולאורך המסלול מוצגת חווית מולטי-מדיה.
בצהריים נצא לסיור בשווקים של עכו העתיקה. תבלינים, דגים, מתנות וכמובן חומוס — יש הטוענים הטוב בארץ. מי שאינו מסתפק בחומוס יוכל לגשת למסעדה כשרה חדשה במתחם המצודה, או לדגום את שפע מסעדות השף ודוכני האוכל במרחבי העיר העתיקה.
לאחר שנשבע נרד לנמל שבו אפשרויות שיט שונות. נציץ גם אל מגדל השעון התורכי המפורסם, עם שלל סמליו ועיטוריו בחזית של חאן אל עומדאן, אחד משלל החאנים העתיקים של עכו. האם זה המקום שבו התארח מרקו פולו בדרכו לסין? לא בטוח, מרקו פולו מתאר את ביקורו בעיר, אבל עכו עוד שומרת כמה סודות לעצמה.

אולמות האבירים (צילום: אלה לייטוס)

במהלך הקיץ מוצע כרטיס מבצע משולב לכל האתרים במחיר של 30 שקלים בלבד.
במנהרת הטמפלרים יש לבדוק זמינות הביקור, לאור עבודות שיפוץ ביציאה המערבית של המנהרה. לפרטים נוספים: החברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת 04-9956706/7
www.go-akko.com

מוזיאון‭ ‬חצר‭ ‬היישוב‭ ‬הישן

המוזיאון מקיים סיורים תיאטרליים, מוזיקליים וקולינריים לקהל הרחב ולקבוצות מאורגנות, כמו גם פעילות חווייתית למשפחות בחופשות מערכת החינוך
בהתאם להנחיות הממשלה, המוזיאון חזר לפעילות במגבלות מסויימות החל מתאריך 19.5.2020. כעת המוזיאון פתוח לביקורי קבוצות / משפחות וכן לאירועים קטנים בלבד ובתיאום מראש. ניתן לתאם פעילות בטלפון 02-6276319, בפניה בעמוד “צור קשר” באתר האינטרנט או בפנייה באמצעות הפייסבוק.

פעילות קיץ לכל המשפחה

סיור מומחז ברובע היהודי
סיור יום חמישי, בשעה 17:00
ויקטור מיוחס הוא בעל עסק מצליח מאד בשוק המקומי. למרות השבוע העמוס, השיא מגיע תמיד לקראת סוף השבוע, שעות ספורות לפני שבת קודש. בסיור זה קצת לפני שבת נתלווה אל האיש הכי עסוק ברובע היהודי, בהכנות הקדחתניות שלפני היום הקדוש, סודות החמינדוס של אשתו שתחיה, סיפורי שבת ומעשיות, וטיפים איך להיות מוכנים קצת לפני שבת קודש…

אירועים קודמים:
אירוע ספרותי בעקבות יהודה עמיחי
לרגל יום ירושלים, מוזיאון חצר הישוב הישן קיים אירוע ספרותי — בעקבות יהודה עמיחי שירתו ויחסו לירושלים. אפשר לצפות באירוע ביוטיוב.
אירוע ספרותי בעקבות חיים גורי
במלאת שנתיים ללכתו של המשורר חיים גורי ולרגל חודש העצמאות והזכרון נערך אירוע בו הוקראו שיריו ושירים בהשראתו.

מוזיאון חצר הישוב הישן, אור החיים 6, ירושלים, www.oyc.co.il

משק היין הנס שטרנבך

כרם‭ ‬ג‭'‬נבא

ביקור במשק היין הנס שטרנבך

לכרם הוותיק של משק היין קוראים כרם ג'נבא, משום שהוא נטוע למרגלות ח'רבת ג'נבא א־תחתא, בנחל חכליל התחתון, לא הרחק משפכו אל נחל האלה.
ח'רבת ג'נבא היא אתר רווי בהיסטוריה: בשנת 634 נערך כאן קרב אג'נאדיין שבו ניצחו הערבים את הביזנטים, וחדרו אל מרכז הארץ. ניתוח התיאור המקראי של מחנה הפלשתים במערכה שנסתיימה בדו־קרב בין דוד לגלית, מביא למסקנה ששלוחת ג'נבא היא "אפס־דמים" — מקום המפקדה הפלשתית, ממנה יצא גלית לחרף את מערכות ישראל.
הכרם נטוע באדמת סחף חומה, קלה יחסית, שטופה ומנוקזת היטב, ענייה בגיר חופשי ועשירה בחלוקים. הכרם ניחן במיקרו אקלים ייחודי, המצטיין בלילות קרים במיוחד גם בקיץ, דבר התורם להבשלה מאוחרת של הענבים ולבניית הארומה והצבע שלהם.
לאחרונה היקב נפתח מחדש לביקורים ולקניית יין. בימי שישי ושבת מתקיימים ביקורים בכל שעה עגולה מ־17:00-10:00.
ביקור ביקב יכול להוות פתיחה, או סיום, של טיול בסביבה: יער בריטניה, בית גוברין, שמורת נחל דולב ועוד. בגלל וירוס הקורונה כל הביקורים (גם אלה בשישי ובשבת) הם בתיאום מראש בלבד.
גם המסעדה פתוחה לקהל הרחב בשישי ובשבת. גם כאן בתיאום מראש בלבד. בימות השבוע המסעדה מארחת קבוצות (מ־10 משתתפים ויותר) בתפריט קבוע מראש ובתיאום מראש בלבד. 

משק 83, גבעת-ישעיהו, 02-9990162
נייד גדי: 052-3859926
www.hsw.co.il
sk-gadi@zahav.net.il

האוהלים הממוזגים בחאן אל על

חדש בחאן אל על ברמת הגולן,
אוהלים משפחתיים ממוזגים!

באוהלים דשא סינטטי, מזרנים, מקרר מיני בר ומזגן. בכל אוהל נכנסים בין ארבעה לשבעה אנשים.
לרשות האורחים שירותים ומקלחות משותפים ומטבחון משותף ובו מקרר, כיריים, שולחן עבודה וכיור כמו גם ברז עם מים קרים.
מחוץ לכל אוהל יש שולחנות, ספסלי ישיבה ומנגל.
בחאן ניתן להשכיר אופניים ולצאת לטיול חמורים.
המתחם נמצא 5 דקות הליכה לתחילת מסלול נחל אל על.
077-9977998
chanelal.com

למסלולים נוספים וכתבות מרתקות רכשו מנוי לארץ וטבע

מורים את הדרך

מכתש רמון צילום: יבגני סובבוצקי

צונאמי גדול עובר על העוסקים בתיירות, חוץ ופנים. במרץ ואפריל שמענו את הסיפורים על הטבע המשתקם וחוזר לאיתנו ועל החורף רב המשקעים שעבר עלינו והעלה פריחה שלא נראתה כמותה שנים רבות. הכינרת התמלאה עד אפס מקום, גשר דגניה נפתח והמים לחכו את קצה המדשאות של בתי המלון שלא ראו כינרת מלאה שכזו מזה 19 שנה.
אך, אפריל התחלף במאי וביוני, ועכשיו אנחנו בפתחו של הקיץ. מורי הדרך והעוסקים בתיירות נותרו כמעט ללא פרנסה. רבים שעסקו בתיירות חוץ נותרו ללא הכנסה כלל — ולא נראה האופק שבו יחזרו התיירים לישראל. בינתיים חלק ממורי הדרך הגבירו את פרנסתם בתיירות הפנים, אך זו לא תוכל לשרת את כלל המדריכים.
"שנים אני עוסק בהדרכה, מקצוע שאני אוהב במיוחד", שח לי השבוע מי שהקים בעשר אצבעותיו עסק תיירותי לתפארת. "לא חשבתי מעולם, שלאחר שלמדתי והשתלמתי והעמקתי בחוויה הזו של קירוב המטיילים אל אהבת הארץ והנוף, אצטרך לחשוב על החלפת מקצוע".
שמו של מורה הדרך הישראלי מוכר בעולם כאיש מקצוע שאין שני לו. ההכשרה ארוכה, וגם לאחריה צריך להמשיך וללמוד היסטוריה וארכיאולוגיה, בוטניקה, תולדות ההתיישבות ועוד נושאים רבים שארצנו הקטנה ברוכה בהם. מורי הדרך הם נכס חשוב למדינת ישראל. כל תייר זוכר את מורה הדרך שלו, את הקשר החם והאישי, את הרצון לחזור ולטייל שוב עם אותו האדם שהראה לו את יפי הארץ.
אובדן של מורי דרך, כאלה שילכו לרעות במקצועות אחרים, הוא בסופו של דבר אובדן קשה לענף התיירות הישראלי. בימים קשים אלה אנו מצווים לטייל. לצאת לימי טיול מודרכים, לעזור לשמר את הידע העצום הזה לימים טובים יותר, כאשר הגבולות ייפתחו והתיירים יחזרו.
אז, למי שיש לו, שמצבו בסדר, זה הזמן להרים טלפון למורה דרך ולבקש לצאת ליום טיול. מעבר לחוויית הטיול זו תהיה תרומה חשובה לשימור המקצוע הזה, שהוא חוט השדרה של ענף התיירות. המדינה כנראה תעזור במענקים והלוואות — אבל את הידע והכישרון צריך לשמר על ידי הדרכה. בסופו של דבר, תפקיד מורה הדרך מחייב תכנון מסלול, בניית סיפור, כניסה לפרטים, והעברת כל אלו בדרך חווייתית. הידע הזה נשמר רק על ידי אימונים בלתי פוסקים: יציאה לשטח עם מטיילים והדרכתם.
בגיליון הזה ובגיליונות הבאים נביא הצעות של מורי דרך מתחומים שונים למסלולי טיול. אתם מוזמנים להתקשר אליהם ולהזמין הדרכה מעולה.

קריאה נעימה,
ידין רומן

למסלולים נוספים וכתבות מרתקות רכשו מנוי של ארץ וטבע

הטבות קיץ לגולשים